מעצר מנהלי

מעצר מנהלי הוא מונח שגור בעולם המעצרים וחשוב להכיר את כל רבדיו, הכנו לכם בצורה מסודרת ומקצועית את כל המידע שצריך לדעת, טיפים חשובים ותשובות לשאלות פופולריות ששווה להכיר.

הקדמה חשובה

מהו מעצר מנהלי ומה ההבדל בין מעצר מנהלי למעצר רגיל לצורכי חקירה? במילים פשוטות – מעצר מנהלי הוא מעצר לצורכי מניעה, כלומר – ידוע כי אדם מתכנן לעבור עבירה, ולכן עוצרים אותו. נשמע בעייתי? התשובה היא כן, ולמה? רשויות אכיפת החוק, כולאות אדם מבלי שכלל עבר עבירה, והואיל והמעצר המנהלי כפי שרשמנו הינו מעצר “מניעתי” – הוא גם לא ממש מוגבל בזמן.

ביצועו של המעצר מתקיים ללא הליך משפטי באישורו של השר לביטחון פנים אשר יכול לחתום על הצו לשישה חודשים, ולהאריכו מעת לעת כל פעם בתקופה שלא תעלה על שישה חודשים נוספים. הדרישה למעצר מבוססת כולה על ראיות מודיעיניות חסויות שאינן חשופות בפני העצור. הליך זה פוגע אנושות בעצורים, שלפעמים אינן מודעים כלל לנטען לגביהם ואינם יודעים מתי יזכו להשתחרר. 

אילו חוקים בישראל מסדירים את המעצר המנהלי

יסודותיו של המעצר מנהלי בישראל מעוגנים בתקנות חירום, הנגזרות מהחוק המנדטורי הבריטי, ושאומצו על ידי מדינת ישראל לאחר הקמתה בשנת 1948. שני החוקים העיקריים המעגנים הוראות לגבי המעצר הם: 

1. חוק סמכויות שעת – חירום (מעצרים), התשל”ט 1979 – לפי חוק זה, רשויות אכיפה בישראל רשאיות לעצור אנשים מסיבות ביטחוניות מבלי להגיש כתבי אישום פורמליים או להציג ראיות בבית המשפט. החוק מסמיך את שר הביטחון להורות על מעצרו של כל אדם אם יש לו יסוד סביר להניח שמטעמי ביטחון המדינה או שטעמי ביטחון הציבור מחייבים זאת. הסכמתו תקפה בשעת “מצב חירום” במדינה, מצב שקיים משנת 1948 ונמשך עד היום. יודגש כי משך תקופת המעצר לא תעלה על שישה חודשים, ושר הביטחון רשאי להאריכה לפרקי זמן נוספים של עד שישה חודשים מעת לעת. 

בנוסף, חוק סמכויות שעת חירום, מסמיך את הרמטכ”ל להורות על מעצרו של אדם למשך 48 שעות אם יש לו יסוד סביר להניח שמתקיימים התנאים כאמור בחוק, ואין בסמכותו להאריך את המעצר מעבר לכך. לאחר 48 שעות יובא העצור המנהלי בפני שופט בית משפט מחוזי אשר מוסמך לאשר את הצו במלואו, לבטלו או לצמצם את הצו ואת משך השהות במעצר. כל עוד העציר לא שוחרר, יש להביאו בפני נשיא ביהמ”ש מחוזי לדון מחדש בעניינו לפחות כל שלושה חודשים.

2. חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס”ב 2002 –סעיף 1 חוק שמגדיר את מטרותיו – “חוק זה נועד להסדיר את כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, אשר אינם זכאים למעמד של שבויי מלחמה, בדרך העולה בקנה אחד עם מחויבויותיה של מדינת ישראל לפי הוראות המשפט הבינלאומי ההומניטרי”.

החוק, בעצם מסמיך את הרמטכ”ל להורות על כליאתו של אדם שלקח חלק בפועלות איבה נגד המדינה, ואינו זוכה או זכאי למעמד של שבוי מלחמה לפי הוראותיו של המשפט הבינלאומי. הרמטכ”ל יכול להורות על כליאתו של אדם, המוחזק בידי רשויות המדינה אם יש לו יסוד סביר להניח ששחרורו יפגע בביטחון המדינה. החוק מחייב כי מעצרו לא יעלה על 14 ימים, שלאחר מכן יובא בפני שופט בית משפט מחוזי, ולאחר מכן – כל שישה חודשים. 

המעצר המנהלי בישראל

מעצר מנהלי הוא מנגנון משפטי המופעל על ידי מדינות שונות, לרבות ישראל, וקיים בעיקר כדי למצוא פתרון ומענה מניעתי לעבירות שבמהותן ביטחוניות והגנה על אינטרסים לאומיים. בישראל, מעצר מנהלי היה, ועדיין, נושא לוויכוח שמשך לא מעט תשומת לב מארגוני זכויות אדם, פעילים מקומיים ובינלאומיים, ועמותות למיניהן, שמגישות על בסיס קבוע עתירות לבג”ץ. 

במהלך מעצרם של העצורים בהליך מנהלי, לרוב, לא תהא להם או לבאי כוחם גישה לראיות הקיימות נגדם, מה שמקשה על פיתוח קו הגנה משפטי או יכולת להתגונן מפני המידע. בנוסף, קיימות וועדות בדיקה, האחראיות להערכת נחיצות המשך המעצר, אך גם הן לרוב מוגדרות כמסווגות, מה שמגביל עוד יותר את השקיפות.

ביקורות, מחלוקות וארגוני זכויות אדם

השימוש במעצר מנהלי בישראל זכה לביקורת משמעותית מצד גורמים שונים. ארגוני זכויות אדם, הן בישראל והן בעולם, טוענים כי היעדר הליך הוגן ותקופות המעצר הממושכות פוגעות בזכויות היסוד של עצורים. המבקרים גם מביעים חששות לגבי הפוטנציאל לניצול לרעה של כוחות הביטחון, שכן עצורים מוחזקים לעתים קרובות על סמך מידע מסווג שלא נחשף להם או לנציגיהם המשפטיים.

יתר על כן, הפרקטיקה ספגה ביקורת על ידי חוקרים משפטיים, פעילים, וגופים בינלאומיים, על השפעתו של המעצר המנהלי על נוף זכויות האדם הבינלאומיים. ארגונים כמו Amnesty international ו- Human Rights Watchh קראו לביטול המעצר המנהלי או לחלופין החלת רפורמה משמעותית של חוקי המעצר המנהלי בישראל.

המעצר המנהלי – הכרחי או פוגעני

נושא המעצר המנהלי נותר פתוח ונתון לדיון מתמשך בישראל ובעולם. יש הטוענים כי זהו כלי הכרחי לשמירה על ביטחון המדינה מול איומים מתמשכים, בעוד שאחרים דוגלים בגישה מאוזנת יותר המקיימת את שלטון החוק בעיקר במשטרים מערביים ודמוקרטים ונוטה לגונן על זכויות הפרט.

לא מעט מאמצים וניסיון להתמודד עם החששות הקשורים למעצר מנהלי ושפורטו בהרחבה במאמר זה, נעשו בתוך מערכת המשפט בישראל ומחוצה לה, עם תיקונים קלים של חוקים מדי פעם והצעות לרפורמות שנערמו על שולחן הממשלה. כנראה שנקודת האיזון הנכונה בין ביטחון לאומי לזכויות וחרויות הפרט תיוותר אתגר מורכב מידי במדינה מורכבת כמו מדינת ישראל.

הפרת זכויות אדם במסגרת מעצר מנהלי 

כפי שפורט בהרחבה, מעצר מנהלי, הוא הליך פוגעני אך חוקי, המאפשר לרשויות לעצור אנשים ללא אישומים רשמיים או הליך משפטי סטנדרטי. למרות שההליך עשוי לשרת מטרות לגיטימיות, המעצר לעולם יעורר מחלוקות וחששות מהותיים בנושא פגיעה בזכויות אדם, כפי שיפורט להלן:

1. פגיעה בזכות לחירות ולביטחון

מעצר, מטבעו, פוגע בזכות הבסיסית לחירות ולביטחון. אך להבדיל ממעצר רגיל, במעצר מנהלי, העצורים נעצרים ללא הזדמנות להגן על עצמם. מה שפוגע בעקרונות הצדק המשפטי הבסיסי.

2. פגיעה בזכות להליך הוגן

הזכות להליך הוגן ופומביות הדיון הן אבני היסוד של מערכת המשפט בישראל. המעצר, במהותו מתעלם מעקרונות אלו, ומונע מאותם עצורים להציג ראיות לטובתם, להתעמת עם עדים, ולערער על עילות מעצרם. הדיונים הינם חסויים, הראיות חסויות, וכל ההליך נותר דיסקרטי.

3. היעדר הגנה מפני מעצר שרירותי והתעללויות

המעצר עשוי להיות מועד לפורענות ולהתעללות, שכן אנשים מוחזקים ללא פיקוח ראוי שהליך משפטי פורמלי מספק. עצורים נמצאים בסיכון מוגבר וחשופים להתעללות. היעדר פיקוח ואחריות במקרים אלו עלול להוביל להפרות חוקים האוסרים על עינויים ועל יחס בלתי אנושי כלפי עצורים.

4. פגיעה בזכות לפרטיות

מעצר מנהלי כרוך לרוב בפעולות חקירה חודרניות, כולל חקירות סמויות, מעקבים נרחבים, האזנות סתר, מיידעים מודיעים, ובחדירה לחייו הפרטיים של אדם ש”סומן” כחשוד בפגיעה בביטחון המדינה. פגיעה בזכות לפרטיות מחייבת בחינה מדוקדקת של פעולות החקירה כדי למנוע הפרות שאינן מוצדקות או הכרחיות.

עורך דין מעצר מנהלי – ככה תבחרו נכון

מעצר מנהלי בישראל הוא נוהג שנוי במחלוקת המעלה שאלות מהותיות וסוגיות משפטיות רבות לגבי האיזון העדין בין החשש הביטחוני התמידי הקיים במדינת ישראל, אל מול השמירה על זכויות הפרט. 

אמנם מדובר בהליך מורכב, השונה במהותו מההליך הפלילי הרגיל, ועל פניו פוגע פגיעה אנושה בבסיסו של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, למרות שמדובר בהליך בעייתי מבחינת זכויות אדם בסיסיות, מדובר בהליך לגיטימי ומקובל בלא מעט מדינות בעולם. הואיל ומדובר בהליך משפטי לכל דבר, זכותו של עצור בהליך מנהלי, לשכור את שירותיו של עורך דין. 

חובתם של רשויות האכיפה להביא את העצור בפני שופט לא יאוחר מ – 48 שעות. תפקידו של עורך דין הוא קריטי בהליך המנהלי, ומדוע? כי דווקא בהליך בו ניתנת “לגיטימציה” לפגיעה בזכויותיו של אדם על ידי רשויות המדינה, תפקידו של עורך הדין הוא לצמצם ככל שניתן את הפגיעה הקשה בעצור. עורך הדין אשר יפעיל לחץ על הרשויות, יוכל הוביל לצמצום משמעותי בימי המעצר ואף לשחרורו של העצור מוקדם מהצפוי.

צרו קשר עוד היום עם משרד עורכי דין הדס עדי שמתמחה בכל סוגי המעצרים בדגש על מקצועיות וניסיון רב.

צו מעצר מנהלי – מדריך שאלות ותשובות 

במשרדנו מבינים את המורכבות של המשפט הפלילי בישראל, וריכזנו עבורכם את השאלות העיקריות שנשאלות לעיתים תכופות בכל הנוגע להליך לסוג מעצר זה. אנו כאן כדי לספק תובנות חשובות הן לאנשי מקצוע משפטיים והן לאנשים המבקשים בהירות בעניין זה: