עילות מעצר
כל מה שצריך לדעת על עילות מעצר והסוגים שלהן, עורך דין הדס עדי עושה לכם סדר
עילות מעצר? מה זה בכלל אומר?
ריכזנו עבורכם את כל המידע החשוב על עילות מעצר, כולל – מהו מעצר לצרכי חקירה, מהי עילת מעצר סטטוטורית, ועוד מגוון מושגים ומונחים שחייבים להכיר בהליך מעצר ימים.
רגע לפני שנצלול לתוכן הסעיף ופירוט עילות המעצר, חשוב להבין את הכלל המנחה בדיני מעצרים –
שופט לא יצווה על מעצר אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של קביעת ערובה ותנאי ערובה, שפגיעתם בחירותו של החשוד פחותה
מטרת המעצר
הליך מעצר ימים, הוא הליך שנועד לצרכי חקירה. כאשר המשטרה עוצרת אדם חשוד, ובכדי להאריך את מעצרו, עליה לעשות זאת באמצעות צו. יחד עם זאת, שופט לא יורה על מעצרו של אדם אלא לאחר שעיין בחומר החקירה שעליו מתבססת הבקשה להארכת המעצר. בנוסף כדי שבית המשפט יורה על הארכת מעצר ישנם מספר תנאים שצריכים להתמלא:
- צריך להתקיים חשד סביר שאותו אדם ביצע עבירה מסוג פשע או עוון (לא חטא).
- שקיימת עילת מעצר.
- שבית המשפט בחן ומצא כי לא ניתן להסתפק בחלופת מעצר.
- למידע נוסף על ייעוץ לפני חקירה קראו: ייעוץ לפני חקירה – המדריך
מהו החשד הסביר
בית המשפט צריך להשתכנע כי קיים יסוד עובדתי כלשהו שקושר את החשוד לביצוע העבירה. הדרישה הראייתית בשלב זה היא נמוכה, נניח – תלונה בלבד, ובהארכת מעצר ראשונה אף ניתן להסתפק במידע מודיעיני בודד נגד אותו חשוד.
אז מהן אותן עילות מעצר?
העילות בגינן ניתן לעצור אדם בטרם הוגש כתב אישום מפורטות בסעיף 13(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ”ו-1996.
שופט לא יצווה על מעצרו של אדם, אלא אם כן שוכנע כי קיים חשד סביר שהאדם עבר עבירה, שאיננה חטא, ומתקיימת אחת מעילות אלה:
- חשש לשיבוש הליכי חקירה או משפט – כאשר השופט השתכנע כי קיים יסוד סביר לחשש ששחרורו של החשוד או אי-מעצרו יביא לשיבוש הליכי חקירה או משפט.
- חשש להימלטות מהדין – כאשר שוכנע בית המשפט כי קיים חשש ממשי להתחמקות מחקירה מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר, או שהחשוד יביא להעלמת רכוש, להשפעה על עדים או לפגיעה בראיות בדרך אחרת;
- מסוכנות – קיים יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה;
- צרכי חקירה מיוחדים – הכוונה שהמשטרה מבקשת מביהמ”ש ימי מעצר כדי לבצע חקירה שלא יכולה להתקיים אלא כשהחשוד עצור. נניח, להכניס לתא של החשוד מדובב.
אמנם הכלל הוא כי שופט לא יצווה על מעצר אלא אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתו בחשוד פחותה, נניח על דרך של ערבויות או על דרך של תנאי שחרור, לדוגמה -מעצר בית.
צריכים ייעוץ משפטי עבור מעצרים?
השאירו פרטים לשיחת ייעוץ מקצועית.
הליך המעצר בבית המשפט – דיון הארכת מעצר
המשטרה תגיש בקשה בכתה להארכת מעצר של אדם, באמצעות טוען מטעם היחידה החוקרת שנקרא “טוען מעצרים”, אשר ימסור עותק לבית המשפט ולסניגור של החשוד. בבקשה תפרט היחידה החוקרת את עילה או עילות המעצר, את החשד כלפיו, ממתי הוא עצור, האם הוגשו בקשות קודמות, ואת מספר הימים שהמשטרה מבקשת להאריך את מעצרו של החשוד לצרכי חקירה.
ביחד עם הבקשה, יגיש הטוען את תיק החקירה לבית המשפט, ביחד עם דו”ח סודי שמפרט את פעולות החקירה הנותרות בעניינו של החשוד, ואת הפעולות שבוצעו עד כה.
סניגורו של החשוד יוכל לחקור את הטוען המשטרתי בכדי לנסות לברר מדוע הכרחי שהחשוד יוותר במעצר בזמן החקירה, ואף לנסות להראות לבי המשפט כי לא מתקיימות לגבי אותו חשוד עילות המעצר הנדרשות.
חשוב מאוד לזכור
בשלב החקירה, הראיות והממצאים שנאספו על ידי המשטרה מונחות אך ורק בפני בית המשפט ואין באפשרות החשוד או בא כוחו לראות את חומרי החקירה בתיק. כלומר, סניגורו של החשוד יאלץ להתבסס על דברי החשוד ולתשאל אותו היטב לפני דיון הארכת המעצר, וכן יצטרך לשים לב לתשובותיו של טוען המשטרה.
בשלב זה חשוב ואף חובה להפעיל פעולות חקירה טאקטיות נגד טוען המשטרה ובכך לנסות לחלץ כמה שיותר מידע שיוכל לסייע לסניגור בהגנה על החשוד.
במציאות צריך לקחת בחשבון כי לרוב הטוען המשטרתי לא ישיב לשאלות או ידקלם משפט כמו “התשובה מונחת בפני בית המשפט”. הטוען לא ישיב על שאלה שעלולה לשבש את החקירה, אך כדי לשים לב, שאם השאלה אינה עלולה לשבש את החקירה, על הטוען להשיב לשאלה.
פומביות הדיון
דיוני הארכות מעצר הם פומביים, למעט תיקים שהוגדרו כתיקים רגישים ואז הם יתקיימו ב”דלתיים סגורות”. הנוכחים בדיון הם החשוד, המשטרה, והסניגור שמלווה על ידי המשטרה או על ידי שירות בתי הסוהר.
תיקים בהם הדיונים יתקיימו בדלתיים סגורות הם דיונים העוסקים בקטינים, תיקים בהם ישנה בקשה לאיסור פרסום, תיקים בטחוניים, תיקי עבירות מין, תיקים של עבירות בתוך המשפחה, ועוד.
לייעוץ טלפוני ראשוני – אני מזמינה אותכם ליצור קשר.עורך דין הדס עדי – 0547830110
עורך דין הדס עדי ריכזה עבורכם את כל השאלות הכי פופולריות וגם תשובות מסודרות בנושא – עילות מעצר:
אילו סוגי מעצרים יש?
ישנם 4 סוגי מעצר:
- מעצר בסמכות שוטר עד 24 שעות – החוק מסמיך שוטר לעצור אדם חשוד כדי למנוע סכנה לביטחון אדם או בטחון המדינה, כאשר אדם חשוד בעבירת אלימות במשפחה, עבירות סמים, או קיים חשש כי ימלט מהליכי משפט או חקירה. לאחר המעצר על השוטר להוביל את החשוד לתחנה, בפני הקצין הממונה שיחליט האם לשחררו או לעצור את החשוד לתקופה שלא תעלה על 24 שעות. אם הקצין הממונה החליט לעצור את החשוד, עליו להביאו בפני שופט (בית משפט שלום) בהקדם ולא יאוחר מ- 24 שעות.
- מעצר לצורך חקירה (מעצר ימים) – כאשר חשוד הובא בפני שופט לאחר שנעצר, תבקש המשטרה להאריך את מעצרו, וההחלטה על משך זמן המעצר תהיה נתונה בידי השופט. כדי שהמשטרה תוכל לבקש משופט להאריך מעצר– חייבת להיות להם עילת מעצר שבגינה ניתן להורות על המשך מעצרו של חשוד:
- חשש שאם החשוד ישוחרר – ישבש הליכי חקירה.
- חשש שאם החשוד ישוחרר – הוא עלול לסכן אדם אחר או את בטחון המדינה
- חשש שאם החשוד ישוחרר – הוא עלול להימלט או לברוח.
- פעולות חקירה שלא ניתן לבצע, אלא אם החשוד עצור.
מתי שוטר יכול לעצור אזרח?
שוטר מוסמך לעצור אדם אם יש לו יסוד סביר לחשד שאותו אדם עבר עבירה בת מעצר (שאינה חטא) ובנוסף חל אחד מאלו:
- שאותו אדם עובר בפניו או עבר זה מקרוב עבירה בת מעצר, והשוטר סבור, בשל כך, שאותו אדם עלול לסכן את בטחונו של אדם אחר, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה;
- שיש לשוטר יסוד סביר לחשש שאותו אדם לא יתייצב לחקירה;
- יש לשוטר יסוד סביר לחשש ששחרור החשוד או אי-מעצרו יביא לידי שיבוש הליכי משפט או העלמת רכוש, השפעה על עדים או פגיעה בראיות בדרך אחרת;
- יש לשוטר יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את בטחונו של אדם אחר, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה;
על בסיס אילו עילות מאריכים מעצר ימים?
הליך מעצר ימים, הוא הליך שנועד לצרכי חקירה. כאשר המשטרה עוצרת אדם חשוד, ובכדי להאריך את מעצרו, עליה לעשות זאת באמצעות צו שופט. אך שופט לא יורה על מעצרו של אדם אלא לאחר שעיין בחומר החקירה שעליו מתבססת הבקשה להארכת המעצר וראה כי קיים חשד סביר בעניינו ועילת מעצר.
אם שופט החליט להאריך מעצרו של אדם, יכולות להיות לכך כמה סיבות: התחזק החשד נגדו, המשטרה לא הספיקה לבצע את כל פעולות החקירה בעניינו, ומדובר בפעולות חקירה שמצריכות את מעצרו של החשוד במעצר, החשוד עלול לשבש את הליך החקירה, החשוד מהווה סכנה או עלול לברוח ולא להתייצב להמשך חקירה בעניינו, ישנן מגוון סיבות, ולרוב עורך דין מעצרים טוב יוכל לצמצם את מספר הימים שתבקש המשטרה או אף להוכיח לשופט כי אין טעם שהחקירה תתנהל כשהחשוד במעצר.
עילות מעצר עד תום הליכים - איך זה קורה?
לאחר שהוגש כתב אישום, במקרים רבים תוגש במקביל על ידי המדינה, בקשה למעצר עד תום ההליכים. בית המשפט רשאי להאריך את המעצר עד 90 יום, ובית המשפט העליון רשאי להאריך את המעצר מעת לעת. יש לשים לב כי כתב האישום, להבדיל מהליך מעצר שמתנהל בבית משפט השלום, יוגש לבית המשפט המוסמך לדון בסוג העבירה המיוחסת לנאשם בכתב האישום. המשמעות של מעצר עד תום ההליכים היא שהנאשם יהיה עצור עד תום ההליך המשפטי בעניינו.
מוזמנים לקרוא בהרחבה בנושא במאמר עורך דין מעצרים
מאמר זה נכתב למטרות מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
עומדים בפני מעצר?
השאירו פרטים לייעוץ מקצועי
חפשו תוכן משפטי
חפשו מאמרים נוספים שלנו:
