עילות מעצר

עילות מעצר? מה זה בכלל אומר?

ריכזנו עבורכם את כל המידע החשוב על עילות מעצר, כולל – מהו מעצר לצרכי חקירה, מהי עילת מעצר סטטוטורית, ועוד מגוון מושגים ומונחים שחייבים להכיר בהליך מעצר ימים.

רגע לפני שנצלול לתוכן הסעיף ופירוט עילות המעצר, חשוב להבין את הכלל המנחה בדיני מעצרים –

שופט לא יצווה על מעצר אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של קביעת ערובה ותנאי ערובה, שפגיעתם בחירותו של החשוד פחותה

מטרת המעצר

הליך מעצר ימים, הוא הליך שנועד לצרכי חקירה. כאשר המשטרה עוצרת אדם חשוד, ובכדי להאריך את מעצרו, עליה לעשות זאת באמצעות צו. יחד עם זאת, שופט לא יורה על מעצרו של אדם אלא לאחר שעיין בחומר החקירה שעליו מתבססת הבקשה להארכת המעצר. בנוסף כדי שבית המשפט יורה על הארכת מעצר ישנם מספר תנאים שצריכים להתמלא:

1. צריך להתקיים חשד סביר שאותו אדם ביצע עבירה מסוג פשע או עוון (לא חטא).
2. שקיימת עילת מעצר.
3. שבית המשפט בחן ומצא כי לא ניתן להסתפק בחלופת מעצר.

• למידע נוסף על ייעוץ לפני חקירה קראו: ייעוץ לפני חקירה – המדריך

מהו החשד הסביר

בית המשפט צריך להשתכנע כי קיים יסוד עובדתי כלשהו שקושר את החשוד לביצוע העבירה. הדרישה הראייתית בשלב זה היא נמוכה, נניח – תלונה בלבד, ובהארכת מעצר ראשונה אף ניתן להסתפק במידע מודיעיני בודד נגד אותו חשוד.

אז מהן אותן עילות מעצר?

העילות בגינן ניתן לעצור אדם בטרם הוגש כתב אישום מפורטות בסעיף 13(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ”ו-1996.

שופט לא יצווה על מעצרו של אדם, אלא אם כן שוכנע כי קיים חשד סביר שהאדם עבר עבירה, שאיננה חטא, ומתקיימת אחת מעילות אלה:

1. חשש לשיבוש הליכי חקירה או משפט – כאשר השופט השתכנע כי קיים יסוד סביר לחשש ששחרורו של החשוד או אי-מעצרו יביא לשיבוש הליכי חקירה או משפט.
2. חשש להימלטות מהדין – כאשר שוכנע בית המשפט כי קיים חשש ממשי להתחמקות מחקירה מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר, או שהחשוד יביא להעלמת רכוש, להשפעה על עדים או לפגיעה בראיות בדרך אחרת;
3. מסוכנות – קיים יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה;
4. צרכי חקירה מיוחדים – הכוונה שהמשטרה מבקשת מביהמ”ש ימי מעצר כדי לבצע חקירה שלא יכולה להתקיים אלא כשהחשוד עצור. נניח, להכניס לתא של החשוד מדובב.

אמנם הכלל הוא כי שופט לא יצווה על מעצר אלא אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתו בחשוד פחותה, נניח על דרך של ערבויות או על דרך של תנאי שחרור, לדוגמה -מעצר בית.

הליך המעצר בבית המשפט – דיון הארכת מעצר

המשטרה תגיש בקשה בכתה להארכת מעצר של אדם, באמצעות טוען מטעם היחידה החוקרת שנקרא “טוען מעצרים”, אשר ימסור עותק לבית המשפט ולסניגור של החשוד.  בבקשה תפרט היחידה החוקרת את עילה או עילות המעצר, את החשד כלפיו, ממתי הוא עצור, האם הוגשו בקשות קודמות, ואת מספר הימים שהמשטרה מבקשת להאריך את מעצרו של החשוד לצרכי חקירה.

ביחד עם הבקשה, יגיש הטוען את תיק החקירה לבית המשפט, ביחד עם דו”ח סודי שמפרט את פעולות החקירה הנותרות בעניינו של החשוד, ואת הפעולות שבוצעו עד כה.

סניגורו של החשוד יוכל לחקור את הטוען המשטרתי בכדי לנסות לברר מדוע הכרחי שהחשוד יוותר במעצר בזמן החקירה, ואף לנסות להראות לבי המשפט כי לא מתקיימות לגבי אותו חשוד עילות המעצר הנדרשות.

חשוב מאוד לזכור

בשלב החקירה, הראיות והממצאים שנאספו על ידי המשטרה מונחות אך ורק בפני בית המשפט ואין באפשרות החשוד או בא כוחו לראות את חומרי החקירה בתיק. כלומר, סניגורו של החשוד יאלץ להתבסס על דברי החשוד ולתשאל אותו היטב לפני דיון הארכת המעצר, וכן יצטרך לשים לב לתשובותיו של טוען המשטרה.

בשלב זה חשוב ואף חובה להפעיל פעולות חקירה טאקטיות נגד טוען המשטרה ובכך לנסות לחלץ כמה שיותר מידע שיוכל לסייע לסניגור בהגנה על החשוד.

במציאות צריך לקחת בחשבון כי לרוב הטוען המשטרתי לא ישיב לשאלות או ידקלם משפט כמו “התשובה מונחת בפני בית המשפט”. הטוען לא ישיב על שאלה שעלולה לשבש את החקירה, אך כדי לשים לב, שאם השאלה אינה עלולה לשבש את החקירה, על הטוען להשיב לשאלה.

פומביות הדיון

דיוני הארכות מעצר הם פומביים, למעט תיקים שהוגדרו כתיקים רגישים ואז הם יתקיימו ב”דלתיים סגורות”. הנוכחים בדיון הם החשוד, המשטרה, והסניגור שמלווה על ידי המשטרה או על ידי שירות בתי הסוהר.

תיקים בהם הדיונים יתקיימו בדלתיים סגורות הם דיונים העוסקים בקטינים, תיקים בהם ישנה בקשה לאיסור פרסום, תיקים בטחוניים, תיקי עבירות מין, תיקים של עבירות בתוך המשפחה, ועוד.

לייעוץ טלפוני ראשוני – אני מזמינה אותכם ליצור קשר.

עורך דין הדס עדי – 0547830110

עורך דין הדס עדי ריכזה עבורכם את כל השאלות הכי פופולריות וגם תשובות מסודרות בנושא – עילות מעצר: