עורך דין מעצרים

אם נעצרתם, או שאתם בתהליך מעצר מומלץ מאוד להשתמש בשירותי עורך דין מעצרים שמומחה בתחום – זה מה שאתם צריכים לדעת, טיפים ואיך תצלחו את התהליך בצורה הטובה ביותר עם כל המידע שאתם חייבים להכיר.

עורך דין מעצרים – טיפים 

נעצרתם? הפעולה החשובה ביותר שעליכם לעשות היא ליצור קשר בהקדם עם עורך דין מעצרים.

למה? ברור לכולנו שמעצר או התקלות בשוטר יכולים להוות חוויה טראומטית בעבור רוב האנשים. אבל מעבר לחוויה לא נעימה ישנה סיבה חשובה אפילו יותר – מעצר בקלות יכול להתגלגל להליך הפלילי, ולשניהם עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת לטווח הארוך.

לכן, אין מקום “לשחק עם המזל”, והדבר הראשון שעליכם לעשות הוא לא לומר דבר עד שיצרתם קשר עם עורך דין למעצרים (כחלק מזכותכם עפ”י חוק – להיוועצות עם עורך דין).

הידעתם? כחלק מהצורך להגן על הציבור מפני עבריינים חוקק חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) – או במילים פשוטות – “חוק המעצרים”, המאפשר לרשויות המדינה להגביל את חירותו של אדם.

אבל… לא כל כך מהר. במדינת ישראל, שהינה מדינת חוק דמוקרטית, חירותו של אדם הינה זכות יסוד בסיסית, שלא בכזו קלות בתי המשפט יאפשרו לרשויות להגביל או לשלול.

כדי לממש את זכויותיכם בחוק קיימת חשיבות מכרעת לבחירת עורך דין מעצרים – שיפקח, יגביל, ויבקר את הרשויות, תוך תשומת לב מלאה לכך שזכויותיכם לא נרמסות במהלך המעצר או החקירה.

  • באתר זה תוכלו למצוא טיפים כיצד להתנהג במהלך חקירה באזהרה. 

מה לעשות ולהגיד, ויותר חשוב – מה לא.   

עורך דין מעצר – מה כדאי לדעת

קודם כל חשוב לדעת שמומלץ לבחור עורך דין שמומחה בכל סוג של מעצר ומכיר את החוק על בוריו, יש המון דברים שניתן לעשות וכמה דברים שצריך לדעת על סוגי המעצרים השונים:

אז בואו נעשה קצת סדר…

    1. מעצר בסמכות שוטר עד 24 שעות
    2. מעצר לצורך חקירה (מעצר ימים)
    3. הצהרת תובע
    4. מעצר עד תום ההליכים

1. מעצר בסמכות שוטר עד 24 שעות

חוק המעצרים (סעיף 23) מסמיך שוטר לעצור אדם חשוד במספר מצבים בודדים, וזאת כדי למנוע סכנה לבטחון אדם או בטחון המדינה, כאשר אדם חשוד בעבירת אלימות במשפחה, עבירות סמים, או קיים חשש כי ימלט מהליכי משפט או חקירה.

לאחר ששוטר עוצר אדם חשוד עליו להביאו לתחנת המשטרה בפני קצין ממונה אשר יברר את הפרטים, ויחליט האם לשחררו או לעצור אותו לתקופה שלא תעלה על 24 שעות.

אם הקצין הממונה החליט לשחרר את האדם החשוד כבר בתחנת המשטרה, בסמכות קצין הממונה לקבוע תנאים מגבילים לשחרורו – כמו “מעצר בית”, הפקדת ערבות או הרחקה מאזור גיאוגרפי מסוים (תלוי במקום ביצוע העבירה).

אם הקצין הממונה החליט לעצור את החשוד, עליו להביאו בפני שופט (בית משפט שלום) בהקדם ולא יאוחר מ- 24 שעות.

2. מעצר לצורך חקירה (מעצר ימים)

אז כבר אמרנו שאם החליט הקצין הממונה לעצור את האדם החשוד, עליו להביאו בפני שופט תוך 24 שעות מרגע ההחלטה.

כאשר יובא אותו אדם חשוד בפני שופט, במסגרת הליך המעצר לצורך חקירה, תבקש המשטרה להאריך את מעצרו וההחלטה על משך זמן המעצר תהיה נתונה בידי השופט.

תמיד תזכרו – כדי שהמשטרה תוכל לבקש משופט להאריך מעצר– חייבת להיות להם “סיבה מוצדקת” לבקשה.

מה זאת אומרת “סיבה מוצדקת”? קיימות בחוק המעצרים (סעיף 13) מספר עילות שבגינן ניתן לבקש להאריך את מעצרו של אדם:

  • חשש שאם החשוד ישוחרר – ישבש הליכי חקירה.
  • חשש שאם החשוד ישוחרר – הוא עלול לסכן אדם אחר או את בטחון המדינה.
  • פעולות חקירה שלא ניתן לבצע, אלא אם החשוד עצור.

שופט לא יורה על הארכת מעצר, אם ניתן להשיג את התכלית כאשר החשוד “במעצר בית”, או ע”י הפקדת ערבות או הרחקה ואלא אם השתכנע השופט, על בסיס הראיות שהניחה המשטרה בפניו, שקיים יסוד סביר להניח כי מהתקיימות אחת העילות להארכת מעצרו (“סיבה מוצדקת”).

דיון הארכת מעצר ייערך בבית משפט השלום ללא קשר לעבירה בה חשוד האדם.

כן. גם חשודים בעבירות רצח.

נקודות שחשוב לדעת בשלב זה של ההליך:

  • בסמכות בית המשפט להאריך את המעצר במספר ימים מצומצם מזה שביקשה המשטרה… במקרה הטוב.
  • במקרה הפחות טוב…. בית משפט עלול ואף יטה להיעתר למלוא בקשת המשטרה להאריך את המעצר.
  • חומר החקירה שנאסף ע”י המשטרה בכל שלב משלבי החקירה הוא חסוי, והעצור ועורך דינו אינם נחשפים אליו.

אז מה ניתן לעשות? איך ניתן להשפיע על החלטת השופט?

באמצעות עו”ד מעצרים מנוסה, שיודע כיצד להתנהל מול היחידה החוקרת והשופט, ובאמצעות חדות וטקטיקה נכונה, יטה את “אור הזרקורים” על הקשיים שעולים מחומר החקירה ובהתנהלות המשטרה או הרשויות.

3. הצהרת תובע -ואיך זה קשור?

כאשר המשטרה מסיימת את עבודת החקירה ואיסוף הראיות, ובהתאם לחומרת העבירה, עליה להעביר את החומר שנאסף לפרקליטות או לתביעה המשטרתית. לאחר שהתובע בחן כי קיימות מספיק ראיות בתיק לצורך הגשת כתב אישום בעניינו של החשוד, רשאי התובע להגיש “הצהרת תובע”, בה הוא מבקש מבית המשפט, להאריך את מעצרו של החשוד פעם נוספת, עד 5 ימים, וזאת על מנת שהתובע יוכל ללמוד את חומר הראיות בצורה מעמיקה ולנסח כתב אישום בזמן זה וחשוב לזכור שלשם כך בלבד! התובע אינו רשאי בשום פנים ואופן לעשות שימו בזמן הזה להשלמות חקירה או מקצה שיפורים בתיק. 

בשלב זה הסטטוס משתנה מחשוד – לנאשם.

4. מעצר עד תום ההליכים

לאחר שהוגש כתב אישום, לרוב יגיש התובע במקביל, בקשה למעצר עד תום ההליכים (תלוי בחומרת העבירה) את המעצר ניתן להאריך עד 90 יום, ובית המשפט העליון רשאי להאריך את המעצר מעת לעת. יש לשים לב כי כתב האישום, להבדיל מהליך מעצר שמתנהל בבית משפט השלום, יוגש לבית המשפט המוסמך לדון בסוג העבירה המיוחסת לנאשם בכתב האישום.

המשמעות של מעצר עד תום ההליכים היא שהנאשם יהיה עצור עד תום המשפט בעניינו.

עורך דין פלילי מעצרים מומלץ

כדאי מאוד לבחור משרד עורכי דין שמתמחה בכל סוגי המעצר עם היכרות מקיפה של ההליך והרשויות המתאימות – חשוב לזכור שלא מומלץ לגשת לתהליך זה לבד על מנת להמנע מטעויות בהתחלה שיהיה קשה לאחר מכן לתקן.

מישהו שאתם מכירים נעצר ואתם מחפשים עורך דין פלילי? הגעתם למקום הנכון.

למידע ראשוני בטלפון, ללא עלות – אני מזמינה אותכם ליצור קשר בטלפון 054-7830110

תשובות לכל השאלות לעורך דין מעצרים

ריכזנו עבורכם שאלות נפוצות של לקוחות על דיני מעצרים בפנייה לעורך דין פלילי.

מעצר, הוא כליאתו הזמנית של אדם לצורכי חקירה, בירור דין או לצורך מניעה מביצוע עבירה. מעצר לא נועד לשם ענישה.

מאסר, הוא חלק מרכיבי הענישה, שניתן במסגרת גזר דין, לאחר שהתבררה אשמתו של הנאשם במסגרת הליך משפטי.

-       מעצר בסמכות שוטר עד 24 שעות - לאחר ששוטר עוצר אדם חשוד עליו להביאו לתחנת המשטרה בפני קצין ממונה אשר יברר את הפרטים, ויחליט האם לשחררו או לעצור אותו לתקופה שלא תעלה על 24 שעות. אם הקצין הממונה החליט לעצור את החשוד, עליו להביאו בפני שופט (בית משפט שלום) בהקדם ולא יאוחר מ- 24 שעות.

-       מעצר לצורך חקירה (מעצר ימים) - כאשר יובא אותו אדם חשוד בפני שופט, במסגרת הליך המעצר לצורך חקירה, תבקש המשטרה להאריך את מעצרו וההחלטה על משך זמן המעצר תהיה נתונה בידי השופט.

-       הצהרת תובע - לאחר שהתובע בחן כי קיימות מספיק ראיות בתיק לצורך הגשת כתב אישום בעניינו של החשוד, רשאי התובע להגיש "הצהרת תובע", בה הוא מבקש מבית המשפט, להאריך את מעצרו של החשוד פעם נוספת, עד 5 ימים, וזאת על מנת שהתובע יוכל ללמוד את חומר הראיות בצורה מעמיקה ולנסח כתב אישום בזמן זה.

-       מעצר עד תום ההליכים - לאחר שהוגש כתב אישום, לרוב יגיש התובע במקביל, בקשה למעצר עד תום ההליכים (תלוי בחומרת העבירה) את המעצר ניתן להאריך עד 90 יום, ובית המשפט העליון רשאי להאריך את המעצר מעת לעת.

המונח "מעצר אזרחי" הוא מונח שגוי השגור בפי הציבור ומתייחס לעיכוב של אדם שנעשה בידי אדם פרטי. סעיף 75 (א) לחוק סדר הדין הפלילי מתיר לאדם פרטי לעכב אדם אחר עד הגעתו של שוטר למקום בתנאים הקבועים בחוק.

מעצר בית או במילים אחרות – חלופת מעצר, היא החלטה שניתנה על ידי שופט, לפיה החליט כי ניתן להורות על המשך מעצרו של עצור בחלופת מעצר, כלומר: במקום שאינו מאחורי סורג ובריח.

ההחלטה על מעצר הבית, תיתן בכפוף לתנאים בהם יאלץ לעמוד העצור. התנאים יקבעו על ידי בית המשפט, ואם העצור יפר את התנאים, תבוטל ההחלטה והוא יעצר פעם נוספת.

כאשר המשטרה מסיימת את עבודת החקירה ואיסוף הראיות, ובהתאם לחומרת העבירה, עליה להעביר את החומר שנאסף לפרקליטות או לתביעה המשטרתית. לאחר שהתובע בחן כי קיימות מספיק ראיות בתיק לצורך הגשת כתב אישום בעניינו של החשוד, יגיש התובע -  "הצהרת תובע", לפיה הוא מבקש מבית המשפט, להאריך את מעצרו של החשוד פעם נוספת, עד 5 ימים, וזאת על מנת שהתובע יוכל ללמוד את חומר הראיות בצורה מעמיקה ולנסח כתב אישום בזמן זה.

חשוב לזכור! התובע אינו רשאי לעשות שימוש בזמן הזה להשלמות חקירה או מקצה שיפורים בתיק.

לאחר שהוגש כתב אישום נגד אדם שנעצר במסגרת תיק החקירה, תוגש במקביל בקשה למעצר עד תום ההליכים (תלוי בחומרת העבירה) את המעצר ניתן להאריך עד 90 יום, ובית המשפט העליון רשאי להאריך את המעצר מעת לעת. יש לשים לב כי כתב האישום, להבדיל מהליך מעצר ימים שמתנהל בבית משפט השלום, יוגש לבית המשפט המוסמך לדון בסוג העבירה המיוחסת לנאשם בכתב האישום.

המשמעות של מעצר עד תום ההליכים היא שהנאשם יהיה עצור עד תום המשפט בעניינו.

הליך "מעצר ימים" הוא הליך שמתנהל לצרכי חקירת המשטרה ואיסוף ראיות, לשם הגשה או אי הגשה של כתב אישום (תלוי אם נאספו מספיק ראיות). כלומר, ההליך מתחיל ביום בו נעצר החשוד ויכול להמשיך עד ליום ההחלטה על הגשת כתב האישום (לרוב, תלוי בעבירה). כאשר מוגש כתב אישום, במרבית המקרים תוגש במקביל ע"י המדינה כמובן, בקשה למעצר עד תום ההליכים. כלומר, עצם הגשת כתב האישום "פותחת" הליך מעצר שנקרא "מעצר עד תום ההליכים". המדינה בעצם מבקשת מבית המשפט כי בזמן שמתברר ההליך המשפטי נגד הנאשם, ישהה הנאשם במעצר עד תום ההליכים.

לאחר שהוגש כתב אישום נגד הנאשם, תוגש במקביל בקשה למעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. סעיף 61 (א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996 קובע כי לאחר הגשת כתב אישום נגד נאשם, שהיה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום תקופה המצטרפת לכדי 9 חודשים, (אם היה נתון במעצר בפיקוח אלקטרוני – תקופה המצטרפת כדי 18 חודשים), והמשפט לא הסתיים בהכרעת דין, ישוחרר מן המעצר, בערובה או ללא ערובה.

על עף האמור בסעיף, סעיף 62 לאותו חוק קובע כי שופט מבית המשפט העליון רשאי להורות על הארכת המעצר, לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, ולחזור ולהורות כך מעת לעת.

משרדנו מתמחה בכל סוגי המעצרים ובעל ניסיון של שנים בתחום הפלילי – צרו איתנו קשר עוד היום לשיחת ייעוץ מקצועית.

משרדנו מתמחה בכל סוגי דיני המעצרים, בדגש על ליווי אישי, בדיקת המקרה 360 וניסיון רב מול בתי משפט בכל הארץ – אנחנו נגיע אלייכם במידת הצורך ובכל שעה על מנת להלחם על השחרור שלכם ממעצר – צרו קשר עוד היום!

.

תחילה נאפיין את סוג המעצר ומה סיפרת עד בחקירה במידה והייתה, איפיון ממוקד ויעיל יעזור לפתח אסטרטגיה על כל התיק עצמו ואופציה מהמנעות עתידים לכתב אישום – בכל אסטרטגיה של דיני מעצרים נדאג לפעול מהר, יעיל ובנחרצות!

.

4.9/5 - 7 הצבעות
× איך אפשר לעזור לכם?