סחיטה באיומים

מה שצריך לדעת על עבירת סחיטה באיומים, מה אומר חוק העונשין וטיפים מעורך דין פלילי הדס עדי

מהי סחיטה באיומים?

סחיטה באיומים היא עבירה פלילית המתרחשת כאשר אדם מאיים על אדם אחר בפגיעה שלא כדין במטרה להניע אותו לעשות מעשה או להימנע ממעשה.

האיום יכול להתבצע בכתב, בעל פה או בהתנהגות, ויכול להתייחס לפגיעה בגוף, בחירות, רכוש, פרנסה, שם טוב או צנעת הפרט של הקורבן.

דוגמאות לסחיטה באיומים:

  • איום לפגוע פיזית בקורבן או בבני משפחתו אם לא יתן כסף.
  • איום לחשוף מידע רגיש על הקורבן אם לא יבצע פעולה מסוימת.
  • איום לפגוע במוניטין של הקורבן אם לא יסכים לדרישות הסוחט.

ההבדל בין איומים לסחיטה:

איומים הם עבירה פלילית ברף הנמוך יותר לעומת סחיטה באיומים. ההבדל העיקרי הוא בכוונת מבצע העבירה:

  • איומים: מטרת האיום היא להפחיד או להקניט את הקורבן.
  • סחיטה באיומים: מטרת האיום היא להניע את הקורבן לעשות או להימנע ממעשה.

העונש על סחיטה באיומים:

העונש הוא מאסר עד 7 שנים. אם כתוצאה מהאיום הקורבן עשה או נמנע מלעשות את המעשה, העונש הוא מאסר עד 9 שנים.

סחיטה באיומים
סחיטה - ידועה גם בכינוי "דמי חסות"

מי יכול להיות קורבן לסחיטה באיומים?

כל אדם יכול להיות קורבן. עם זאת, קיימות קבוצות מסוימות הנמצאות בסיכון מוגבר, כגון:

  • אנשים בעלי מידע רגיש: פוליטיקאים, אנשי עסקים, ידוענים וכו’.
  • בעלי עסקים
  • אנשים חלשים: נשים, ילדים, קשישים וכו’.
  • אנשים מוחלשים כלכלית: אנשים שחיים בעוני או במצוקה כלכלית.

מה לעשות אם אתם קורבנות לסחיטה באיומים:

  • חשוב לא להיכנע לאיומים.
  • אספו ראיות: הקליטו את האיומים, שמרו הודעות טקסט או דואר אלקטרוני, צלמו תמונות של פגיעות פיזיות וכו’.
  • פנו למשטרה: דווחו על המקרה למשטרה בהקדם האפשרי.
  • פנו לעורך דין: עורך דין יוכל לייעץ לכם כיצד להתמודד עם המצב בצורה משפטית נכונה.

צריכים ייעוץ משפטי בנוגע לסחיטה, או איום?

השאירו פרטים לשיחת ייעוץ מקצועית.

חשוב לזכור:

ישנן דרכים חוקיות להתמודד עם מקרים של סחיטה.

סוגים נוספים של סחיטה באיומים:

  • סחיטה על בסיס מיני: כאשר אדם מאיים לפגוע בקורבן מינית אם לא יסכים לדרישותיו.
  • סחיטה רגשית: כאשר אדם מנצל את רגשותיו של הקורבן כדי להניע אותו לעשות או להימנע ממעשה.
  • סחיטה באינטרנט: כאשר אדם משתמש באינטרנט כדי לאיים על הקורבן, כגון באיומים לפרסם תמונות או סרטונים פרטיים שלו.

גורמי סיכון לסחיטה באיומים:

  • קיום מידע רגיש: אנשים בעלי גישה למידע רגיש, כגון פוליטיקאים, אנשי עסקים או עובדי מערכת הביטחון, נמצאים בסיכון מוגבר יותר.
  • מצוקה כלכלית: אנשים הנמצאים במצוקה כלכלית נוטים יותר להיכנע לאיומים, כיוון שהם מרגישים שאין להם ברירה אחרת.
  • חוסר ביטחון עצמי: אנשים בעלי חוסר ביטחון עצמי נוטים יותר להיות קורבנות לסחיטה, כיוון שהם פגיעים יותר למניפולציות רגשיות.

דוגמאות למקרים תקשורתיים של סחיטה באיומים בשנים האחרונות (2017-2024)

כמה דוגמאות של פסקי דין מובילים מהשנים האחרונות:

2017:

  • איש עסקים ישראלי נסחט על ידי עבריינים רוסים: איש עסקים ישראלי ידוע נסחט על ידי עבריינים רוסים בסכום של מיליוני שקלים. העבריינים איימו לפרסם מידע רגיש עליו ועל משפחתו אם לא ישלם את הכסף. לבסוף, איש העסקים שילם את הכסף והעבריינים נעצרו.
  • אישה ישראלית נסחטה על ידי בן זוגה לשעבר: אישה ישראלית נסחטה על ידי בן זוגה לשעבר, שאיים לפרסם תמונות וסרטונים אינטימיים שלה אם לא תשלם לו כסף. האישה התלוננה במשטרה ובן זוגה נעצר.

2018:

  • פוליטיקאי ישראלי נסחט על ידי גורמים עברייניים: פוליטיקאי ישראלי ידוע נסחט על ידי גורמים עברייניים בסכום של מאות אלפי שקלים. העבריינים איימו לפגוע בו פיזית אם לא ישלם את הכסף. הפוליטיקאי שילם את הכסף אך לאחר מכן פנה למשטרה. העבריינים נעצרו והוגש נגדם כתב אישום.
  • עיתונאי ישראלי נסחט על ידי גורמים ממשלתיים: עיתונאי ישראלי ידוע נסחט על ידי גורמים ממשלתיים, שאיימו לפגוע בו ובמשפחתו אם יפרסם כתבה מסוימת. העיתונאי סירב להיכנע לאיומים ופרסם את הכתבה. כתוצאה מכך, הוא פוטר מעבודתו והוחרם על ידי גורמים רבים בתקשורת.

2019:

  • אושיות רשת ישראליות נסחטו על ידי האקרים: מספר אושיות רשת ישראליות ידועות נסחטו על ידי האקרים, שאיימו לפרסם מידע רגיש שלהן אם לא ישלמו להן כסף. חלק מהאושיות שילמו את הכסף אך אחרות סירבו להיכנע לאיומים. כתוצאה מכך, פורסם מידע רגיש עליהן ברשתות החברתיות.
  • חברה ישראלית נסחטה על ידי קבוצת האקרים: חברה ישראלית גדולה נסחטה על ידי קבוצת האקרים, שאיימו לפגוע במערכות המחשב שלהן אם לא תשלם להן כופר. החברה שילמה את הכופר אך לאחר מכן התברר שהמידע שלהן נגנב על ידי ההאקרים.

2020:

  • אישיות ציבורית ישראלית נסחטה על ידי אדם שהכירה: אישיות ציבורית ישראלית ידועה נסחטה על ידי אדם שהכירה, שאיים לפרסם מידע רגיש עליה אם לא תעשה מעשה מסוים. האישיות הציבורית שילמה את הכסף אך לאחר מכן התלוננה במשטרה. האדם נעצר והוגש נגדו כתב אישום.
  • קבוצת סטודנטים ישראלים נסחטה על ידי גורמים עברייניים: קבוצת סטודנטים ישראלים נסחטה על ידי גורמים עברייניים, שאיימו לפגוע בהם פיזית אם לא ישלמו להם כסף. הסטודנטים פנו למשטרה והעבריינים נעצרו.

2021-2024:

בשנים האחרונות, חלה עלייה משמעותית במספר מקרי הסחיטה  בישראל. הסיבות לכך הן רבות ומגוונות, ביניהן עליית השימוש באינטרנט וברשתות החברתיות, גידול הפשיעה המאורגנת והתפתחות טכנולוגיות חדשות המאפשרות לביצוע סחיטה בקלות יחסית.

חשוב לציין שמדובר רק במספר קטן יחסית של מקרים שפורסמו בתקשורת. בפועל, קיימים מקרים רבים נוספים שאינם מדווחים.

סחיטה באיומים חוק העונשין

להלן פירוט של חוק העונשין בכל מה שקשור לדיני סחיטה באיומים:

תיקון לעניין גביית דמי חסות

תיקון מס’ 146 לחוק העונשין שנכנס לתוקף בשנת 2023 – ומטרתו היא להחמיר עם מי שגובה דמי חסות – סעיף 428 א

במסגרת התיקון יצאה הוראת שעה לעניין גביית דמי חסות (תיקון מס’ 146 הוראת שעה) – סעיף 428 ב

 החוק החדש בישראל מחמיר מאוד עם אנשים שגובים “דמי חסות” – למשל, כשמישהו מאיים על בעל עסק ודורש ממנו כסף בתמורה ל”הגנה”. העונש על זה יהיה לפחות רבע מהעונש המקסימלי, אלא אם כן יש סיבה מיוחדת להקל. 

בנוסף לעונש, בית המשפט יכול לקחת מהעבריין את הרכוש ששימש לפשע או שהושג ממנו. זה יכול לקרות גם אם לא תפסו את העבריין או לא הרשיעו אותו. 

החוק גם מאפשר לקחת רכוש בשווי הכסף שהושג מהפשע, אפילו אם זה לא בדיוק אותו כסף. זה נועד למנוע מעבריינים להסתיר את הרווחים שלהם.

בשורה התחתונה, החוק החדש הזה נועד להקשות מאוד על אנשים שמנסים לסחוט כסף מאחרים ולגבות “דמי חסות”. הוא נותן לבתי המשפט כלים חזקים יותר להעניש אותם ולקחת מהם את מה שהרוויחו בצורה לא חוקית.

עורך דין סחיטה באיומים

אם אתם חשודים בביצוע עבירה של סחיטה באיומים חשוב מאוד לשים לב שאינכם מתמודדים עם זה לבד. פנו עוד היום לעורך דין פלילי לצורך יעוץ מקיף.

זמינה עבורכם לכל שאלה – עורכת דין הדס עדי  – נייד 24/7 – 0547830110

חשוב לציין: המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו מחליף ייעוץ משפטי מקצועי מזמינים אתכם ליצור קשר עם משרדנו עוד היום.

שאלות נפוצות

עורכת דין הדס עדי עונה לשאלות נפוצות שמגיעות למשרד:

 

העונש  הוא עד 7 שנות מאסר. אם האדם שכלפיו נכנע לאיום וביצע את המעשה שהתבקש לעשות תחת האיום, העונש הצפוי לאדם המאיים הוא עד 9 שנות מאסר.

 

להוכחת העבירה נדרשים להתקיים מספר אלמנטים:

  • איום: קיומו של איום מפורש או מרומז מצד הסוחט כלפי הקורבן.
  • כוונה: כוונת הסוחט להניע את הקורבן לבצע או להימנע ממעשה מסוים באמצעות האיום.
  • פגיעה: האיום חייב להתייחס לפגיעה שלא כדין באדם, ברכושו, בחירותיו, בפרנסתו, בשמו הטוב או בצנעת הפרט שלו.
  • סיבוביות: קשר סיבתי בין האיום לבין ביצוע או אי-ביצוע המעשה על ידי הקורבן.

איום לצורך סחיטה ניתן לבצע בעל פה, בכתב או בהתנהגות. לדוגמה, איומים מילוליים, אגרות סחיטה, הצגת חפצים מאיימים, הפגנת כוח פיזי וכדומה.

איומים נפוצים בסחיטה כוללים:

  • איומים באלימות: איום לפגוע פיזית בקורבן או באדם אחר הקרוב לו.
  • איומים פיננסיים: איום לפגוע ברכושו של הקורבן, כגון גניבה, סחיטה כספית או פגיעה במוניטין עסקי.
  • איומים רגשיים: איום לחשוף מידע רגיש על הקורבן, לפגוע במוניטין שלו או לגרום לו מבוכה או סחיטה מינית.
  • איומים משפטיים: איום להגיש תביעה משפטית כוזבת נגד הקורבן או לנקוט בהליכים משפטיים שווא.

אם אתם מואשמים  חשוב לפנות מיד לעורך דין פלילי מנוסה (משרדנו מומחה בתחום זה). עורך הדין יסייע לכם להבין את החשדות המיוחסים לכם, לגבש אסטרטגיית הגנה ולנהל משא ומתן עם התביעה.

 

כן, ניתן להתלונן במשטרה באופן אנונימי. עם זאת, חשוב לציין כי משטרת ישראל תעשה כמיטב יכולתה לאתר את המתלונן, במיוחד אם יש צורך באיסוף ראיות או עדויות לצורך חקירת המקרה.

 

כן, משטרת ישראל יכולה לעזור לך לתפוס את הסוחט. המשטרה תבצע חקירה ותשתמש באמצעים שונים, כגון האזנות סתר, מעקב ותפיסה, על מנת לאתר את הסוחט ולהביא אותו לדין.

כן, חייבים לשתף פעולה עם המשטרה בחקירת מקרה הסחיטה. אי-שיתוף פעולה עלול להוות עבירה פלילית. עם זאת, חשוב לך להיות מיוצג על ידי עורך דין פלילי במהלך החקירה.

 

אם לא תענה לדרישות הסוחט, ייתכן שהוא יבצע את האיומים שלו. עם זאת, חשוב לזכור כי זו עבירה פלילית חמורה, והסוחט עצמו צפוי לעונש מאסר ממושך.

 

כן, ישנן מספר דרכים שכדאי להכיר:

  • היזהרו מחשיפת מידע רגיש: הימנעו מחשיפת מידע אישי או רגיש לאנשים שאינכם מכירים וסומכים עליהם.
  • היו זהירים בשימוש באינטרנט: הימנעו משיתוף מידע אישי או רגיש ברשתות חברתיות או באתרי אינטרנט לא מאובטחים.
  • התקינו תוכנת אבטחה: התקינו תוכנת אבטחה במחשב ובטלפון החכם שלכם על מנת להגן מפני תוכנות זדוניות ופריצות.
  • היו ערים לסביבתכם: שימו לב לאנשים חשודים או לאנשים העוקבים אחריכם.
  • פנו לעזרה במקרה הצורך: אם אתם מרגישים מאוימים או מוטרדים, פנו מיד לעזרה למשטרה או לגורם מקצועי מוסמך

מאמר זה נכתב למטרות מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.

אז מה היה לנו בכתבה?

קטגוריה:

עורך דין פלילי בעכו

עורך דין מומחה בסחיטה באיומים

השאירו פרטים לייעוץ

חפשו תוכן משפטי

חפשו מאמרים נוספים שלנו:

4.9/5 - (19 הצבעות)

השאירו פרטים מהירים לייעוץ בכל נושא משפטי

פנייה מהירה