חנינה מהנשיא

 סיכויי הבקשה להתקבל ללא סיוע של עורך דין פלילי שמבין בבקשות חנינה, מצטמצם באופן משמעותי. עורך דין שמגיש בקשות באופן שוטף, יצרף את כל המסמכים הנדרשים, ומעבר, וידע לערוך את הבקשה כך שסיכויי קבלתה יעלו. עורך הדין יהיה אמון על ההתנהלות השוטפת מול בית הנשיא וידאג לעדכן את הלקוח בכל הנדרש. 

אין פרק זמן מוגדר או קבוע לטיפול בבקשה. לעיתים משך הטיפול אורך מספר חודשים, ולכן כאשר נעזרים בעורך דין, על עורך הדין לבדוק אחת לכמה זמן מה סטטוס הטיפול בבקשה (ומי מטפל בה). ניתן להגיד שזמן הבקשה משתנה בהתאם לדחיפות של אותה בקשה, הואיל ולוקח זמן לאסוף את כל המידע הרלוונטי לצורך גיבוש מענה לבקשה. 

בשנת 2018, נחשף מתווה חנינה שכלל את תחילתו של שיתוף פעולה בין בית הנשיא ומשרד המשפטים, כך שלגבי זמן משך הטיפול, ניתן לשים לב כי בחלק מסוגי הבקשות, קוצר משך הטיפול בצורה משמעותית.

• לא. לא קיים מונח של “חנינה למחיקת תיקים שנסגרו במשטרה” אלה בקשה למחיקת רישום או לשינוי עילת סגירה, אותה ניתן להגיש למדור המידע הפלילי שבחסות משטרת ישראל. 

• באופן כללי חשוב לזכור כי אין זה בסמכות נשיא המדינה לקבל בקשה למחיקת רישום של תיק שנסגר במשטרה. 

 לא, אך ניתן להגיש בקשה חדשה בחלוף 6 חודשים או אם חל שינוי משמעותי בנסיבות מאז שניתנה ההחלטה. 

 כן, ניתן להגיש בקשה בתום ריצוי שני שליש מעונש המאסר ולבקש הקלה בתנאים שנקבעו על ידי ועדת השחרורים.

שימו לב! הנשיא לא ידון בבקשות במהלך תקופת המאסר, כמו מעבר אגף, העברת אסיר מבית סוהר אחד לאחר, מצבו הרפואי של אסיר וכיוצ”ב.

כן, חיילים בבית דין צבאים רשאים להגיש את הבקשה.

לא. אין לנשיא סמכות. הסמכות היא של היועמ”ש באיו”ש וניתן לפנות באמצעות מדור ביטחון ופלילי.

• סעיף 20 לחוק זכויות נפגעי עבירה, המתייחס לנפגעי עבירת מין או אלימות, שקיבלו הודעה על בקשה שהגיש הנאשם לחנינה, מתאר כי זכותו של נפגע העבירה לקבל הזדמנות להביע את עמדתו בכתב לפני שנשיא המדינה יחליט בבקשה. 
• סעיף 22 קובע כי אם העבירה גרמה למותו של אדם, הזכויות יועברו לבני משפחתו של נפגע העבירה. הסעיף מפרט את סדר הקדימויות של בני משפחתו של הנפגע. 

הכל תלוי בנסיבות העבירה. חשוב לציין כי עמדתם של נפגעי העבירה מקבלות משקל משמעותי בבית הנשיא, וניסוח עמדת נפגע עבירה באמצעות עורך דין יכול אף להגביר את הסיכויים לקבלתה.