כן, החוק מחייב את המשטרה להודיע להורי הקטין על מעצרו באופן מיידי. אי יידוע ההורים מהווה פגם מהותי בהליך המעצר. במקרים חריגים, כאשר לא ניתן לאתר את ההורים, יש ליידע קרוב משפחה בגיר אחר. המשטרה גם חייבת לתעד את ניסיונות האיתור וההודעה להורים.

ככלל, חקירת קטין בשעות הלילה (בין 20:00 ל-07:00) אסורה. עם זאת, ישנם חריגים: אם הקטין חשוד בעבירת פשע חמורה, אם הוא נעצר בסמוך לביצוע העבירה, או אם קצין נוער סבר שדחיית החקירה תסכל את החקירה או תפגע בשלום הציבור. גם במקרים אלו, יש להפסיק את החקירה אם ניכר שהקטין עייף או מותש.

אם קטין מבקש להיחקר ללא נוכחות הוריו, יש לכבד את רצונו בתנאי שהוא מעל גיל 14 ושקצין נוער אישר זאת. במקרה כזה, ניתן להחליף את נוכחות ההורה בעובד סוציאלי או באדם קרוב אחר שהקטין סומך עליו. חשוב לוודא שהסירוב נובע מרצונו החופשי של הקטין ולא מלחץ חיצוני.

כן, קטין במעצר זכאי לייצוג משפטי מטעם הסנגוריה הציבורית, ללא קשר למצבו הכלכלי. במקרים בהם הקטין או משפחתו מעוניינים בעורך דין פרטי, הם רשאים לעשות זאת. חשוב להדגיש שאין לחקור קטין לפני שניתנה לו האפשרות להיוועץ עם עורך דין, אלא במקרים חריגים ביותר.

מעצר מנהלי של קטין הוא צעד חריג ביותר שנעשה רק במקרים של חשד לסיכון ביטחוני משמעותי. בניגוד למעצר רגיל, במעצר מנהלי אין צורך בראיות קבילות בבית משפט, והוא נעשה על סמך מידע מודיעיני חסוי. עם זאת, גם במעצר מנהלי של קטין יש להקפיד על תנאי מעצר מיוחדים והפרדה מבגירים.

תקופת המעצר המרבית לקטין קצרה משמעותית מזו של בגיר. לקטין עד גיל 14, המעצר לא יעלה על 10 ימים (לעומת 15 ימים לבגיר). לקטין מעל גיל 14, המעצר לא יעלה על 15 ימים. הארכת מעצר מעבר לתקופות אלו דורשת אישור של היועץ המשפטי לממשלה ונימוקים כבדי משקל. בכל מקרה, בית המשפט נוטה להעדיף חלופות מעצר כשמדובר בקטינים.