כתב אישום

כתב אישום

קיבלתם כתב אישום וביחד איתו הזמנה לדיון בבית משפט ואינכם מבינים מה זה באמת אומר?

הגעתם למקום הנכון.

משרד עו”ד פלילי הדס עדי, כאן כדי לעשות לכם סדר.

ראשית, חשוב להבין כי הינכם עומדים בפני הליך פלילי, ולכן הכרחי לדעת מה הם שלבי ההליך לאחר שהוגש כתב אישום בעניינכם לבית המשפט.

טיפ ראשון לפני שמתחילים – אם קיבלתם כתב אישום, עליכם לפנות לעורך דין, ויפה שעה אחת קודם.

שנתחיל?

כתב אישום – הגדרה

 הוא כתב טענות (מסמך) שמוגש לבית המשפט על ידי אחת מרשויות התביעות, הפותח את ההליך הפלילי נגד אדם, ולפיו המדינה “מאשימה” את אותו אדם בביצוע העבירות המפורטות בו.

בהתאם לאמור בסעיף 85 לחוק סדר הדין הפלילי, על המסמך לכלול את שם בית המשפט שאליו הוא מוגש:

–        ציון מדינת ישראל כמאשימה ומען להתקשרות,

–        שם הנאשם ומען להתקשרות,

–        עובדות המקרה נשוא האירוע הפלילי אשר מהוות עבירה,

–        תיאור העובדות המהוות את העבירה בציון המקום והזמן במידה שהיה ניתן לבררם,

–        ציון הוראות החיקוק שלפיהם מואשם הנאשם,

–        רשימת עדים מטעם התביעה (המדינה).

על המסמך להיות מנוסח בצורה מובנת, קוהרנטית, וברורה, בלשון ממלכתית ומבנה כרונולוגי. בנוסף, עליו להיות עשיר בפרטים על מנת לתאר בפירוט את העובדות אותן מבקשת המדינה להוכיח.

אל תתבלבלו!

כתב אישום הוא לא כתב תביעה! המדינה לא “תובעת” את הנאשם, אלא מאשימה אותו בביצוע עבירות. להבדיל מכתב תביעה, למשל בין שני אזרחים שאחד מגיש כתב תביעה נגד השני משלל סיבות.

דיון הקראה

הדיון הראשון, לאחר הגשת כתב אישום הוא דיון שפותח את המשפט – דיון הקראה.  בדיון זה, בית המשפט יוודא כי כתב האישום הוקרא לנאשם, ואם לא אז בית המשפט יקריאו לנאשם.

מענה לכתב אישום

לאחר שהתקיים דיון הקראה, ולאחר שהנאשם קיבל מהמדינה את חומרי החקירה בעניינו, יתקיים דיון נוסף בו על הנאשם להשיב לאשמה, ולהשיב לבית המשפט אם הוא מודה בעובדות כתב האישום, מודה בחלק מהעובדות או כופר באשמה לחלוטין. אם הנאשם מודה  AS IS (כמו שהוא), לא יהיה צורך בשלב של “בירור” האשמה – הליך הוכחות. וידלגו מיד לשלב “הכרעת הדין”. אם הנאשם כופר בו או בחלק ממנו, יקבע דיון נוסף (או מספר דיונים, בהתאם לצורך), בהם תתברר אשמתו של הנאשם.

הליך הוכחות – הליך בירור האשמה

ההליך הפלילי נועד לצורך בירור אשמתו של הנאשם, לכן אם הנאשם אינו מודה באשמה, ואם לא תוקן כתב האישום בהתאם להסדר טיעון בין הצדדים, בית המשפט יקבע דיון או מספר דיונים, הכל בהתאם לצורך ולמספר העדים בכתב האישום, וזאת על מנת לברר את אשמתו או חפותו של הנאשם.

הליך ההוכחות מתחיל מפרשת התביעה. כלומר, המדינה מזמנת את עדי התביעה מטעמה, ביניהם את נפגע העבירה, שיעידו על עובדות המקרה. לעניין זה חשוב לחדד, כי אם בכוונתה של התביעה להגיש מסמך כלשהו לבית המשפט, עליה לעשות זאת באמצעות זימונו של העד שערך אותו, שיתייצב ויעיד בבית המשפט, ויהיה לעורך הדין של הנאשם או לנאשם הזדמנות לחקור אותו על המסמך, ולנסות לערער את מהימנותו וכך גם את מהימנות המסמך שהוגש באמצעותו.

לאחר שמסתיימת פרשת התביעה, תתחיל פרשת ההגנה, בה הנאשם יעיד, ובנוסף הנאשם יכול לבחור אם לזמן עדים מטעמו.

הכרעת הדין

לאחר שמיעת פרשת התביעה (המדינה) ולאחר שהסתיימה פרשת ההגנה, בית המשפט יאלץ להכריע אם הוא מזכה את הנאשם באופן מלא או חלקי או מרשיע אותו בעבירות שיוחסו לו בכתב  או בחלק מהן.

טיעונים לעונש

אם בית המשפט לא זיכה את הנאשם באופן מלא מכלל האישומים, והרשיעו בכתב האישום או בחלק ממנו, יקבע דיון לשמיעת טיעונים של הצדדים, לעניין העונש “המגיע” לנאשם. הצדדים יכולים להביא ראיות, ולהציגם במסגרת דיון הטיעונים לעונש.

גזר דין – עונש

אז לאחר שבית משפט בחר להרשיע את הנאשם, ושני הצדדים, המדינה והנאשם, טענו לעונש, יגזור בית המשפט את דינו של הנאשם ויחליט איזה עונש להטיל עליו, בהתאם לעבירה בה הורשע. הענישה יכולה להיות בדרך של מאסר מאחורי סורג ובריח, עבודות שירות (קישור למאמר עבודות שירות), שירות לתועלת הציבור, מאסר על תנאי, קנס, פיצוי, צו מבחן, ועוד.

כמה דברים שחשוב לדעת על כתב אישום:

  1. המדינה לא תבסס את עובדות המסמך על ראיות חסויות או ראיות שאינן קבילות
  2. במקרים בהם הנאשם הוא קטין, על המסמך לציין זאת ולפרט את תאריך הלידה ואת מועד ביצוע העבירה.
  3. כתב האישום יכלול את העובדות שמדינה יכולה להוכיח אותן בבית המשפט.
  4. במקרים בהם הנאשם עצור, על המדינה לציין זאת.
  5. המסמך לא יפרט את הראיות בתיק החקירה, אלא רק את העובדות העולות לכדי עבירה.
  6. יש לציין אם מדובר בהליך חסוי, כלומר “בדלתיים סגורות”, ואז על המדינה להגיש בקשה בהתאם.

אם הוגש כתב אישום נגדכם, אל תהססו! צרו קשר בהקדם עם עורך דין פלילי.

מזמינה אתכם ליצור קשר: 0547830110 או באחת מדרכי ההתקשרות בעמוד צור קשר.

כתב אישום לדוגמא

צירפנו עבורכם דוגמא לנוסח של הכתב:

כתב אישום לדוגמא

לאחר הגשת כתב האישום, יקבל הנאשם את כתב האישום וזימון לדיון. הדיון הראשון, לאחר הגשת כתב אישום הוא דיון שפותח את המשפט הפלילי בעניינו של הנאשם– דיון הקראה של כתב האישום. לאחר שהתקיים דיון הקראה, יתקיים דיון נוסף בו על הנאשם להשיב לאשמה, כלומר, אם הוא מודה בעובדות כתב האישום, מודה בחלק מעובדות כתב האישום או כופר באשמה לחלוטין. אם הנאשם כפר בעובדות כתב האישום או בחלקן, בית המשפט יקבע דיון או מספר דיונים, וזאת על מנת לברר את אשמתו או חפותו של הנאשם. הליך ההוכחות מתחיל מפרשת התביעה. כלומר, המדינה מזמנת את עדי התביעה המופיעים בכתב האישום, ביניהם את נפגע העבירה, שיעידו על עובדות המקרה. לאחר שמסתיימת פרשת התביעה, תתחיל פרשת ההגנה, בה הנאשם יעיד, ובנוסף הנאשם יכול לבחור אם לזמן עדים מטעמו.  לאחר שמיעת פרשת התביעה (המדינה) ולאחר שהסתיימה פרשת ההגנה, בית המשפט יאלץ להכריע אם הוא מזכה את הנאשם באופן מלא או חלקי או מרשיע אותו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום או בחלק מהן. אם בית המשפט לא זיכה את הנאשם באופן מלא מכלל האישומים, והרשיעו בכתב האישום או בחלק ממנו, יקבע דיון לשמיעת טיעונים של הצדדים, לעניין העונש "המגיע" לנאשם. הצדדים יכולים להביא ראיות, ולהציגם במסגרת דיון הטיעונים לעונש. לאחר דיון הטיעונים לעונש, יגזור בית המשפט את דינו של הנאשם ויחליט איזה עונש להטיל עליו, בהתאם לעבירה בה הורשע. הענישה יכולה להיות בדרך של מאסר מאחורי סורג ובריח, עבודות שירות (קישור למאמר עבודות שירות), שירות לתועלת הציבור, מאסר על תנאי, קנס, פיצוי, צו מבחן, ועוד.

אם הינך נאשם, הינך זכאי לקבל עותק מכתב האישום על פי חוק. ניתן לקבל עותק מכתב האישום באמצעות עורך הדין שלך או באמצעות פניה לתביעות או דרך בית המשפט.

לאחר שהתקיים דיון הקראה, ולאחר שהנאשם קיבל מהמדינה את חומרי החקירה בעניינו, יתקיים דיון נוסף בו על הנאשם להשיב לאשמה, ולהשיב לבית המשפט אם הוא מודה בעובדות כתב האישום, מודה בחלק מעובדות כתב האישום או כופר באשמה לחלוטין. אם הנאשם מודה בכתב האישום AS IS (כמו שהוא), לא יהיה צורך בשלב של "בירור" האשמה – הליך הוכחות. וידלגו מיד לשלב "הכרעת הדין". אם הנאשם כופר בכתב האישום או חלק ממנו, יקבע דיון נוסף (או מספר דיונים, בהתאם לצורך), בהם תתברר אשמתו של הנאשם

ביטול כתב אישום הוא נושא בפניי עצמו, ואני ממליצה לקרוא על כך בהרחבה. ביטול כתב אישום יכול להיעשות באחת משתי הדרכים הבאות:

-        כאשר המדינה מחליטה לחזור בה מכתב האישום כאשר צופה כי סיכויי הרשעתו של הנאשם הינם נמוכים.

-        כאשר בית המשפט השתכנע כי נפל פגם משמעותי בהגשת כתב האישום או בכתב האישום עצמו, ויורה על ביטולו.

כתב אישום הוא כתב טענות (מסמך) שמוגש לבית המשפט על ידי אחת מרשויות התביעות, הפותח את ההליך הפלילי נגד אדם, ולפיו המדינה "מאשימה" את אותו אדם בביצוע העבירות המפורטות בכתב האישום.

אדם אזרחי יכול להגיש קובלנה נגד אדם אחר בגין רשימה סגורה של עבירות שמפורטת בתוספת השניה לחוק סדר הדין הפלילי, בו הוא מאשים אדם פרטי בביצוע עבירה כלפיו.

5/5 - 2 הצבעות
Call Now Button
× צריכים עזרה?