ערר על סגירת תיק

ערר על סגירת תיק- כל המידע על ערעור על תיק

עורך דין הדס עדי מסבירה בסרטון על ערר לסגירת תיק חקירה:

מה זה ערר על סגירת תיק חקירה?

ובהגדרתו המקצועית – ערר על החלטה שלא לחקור או לא להעמיד לדין.

נתחיל מסיפור קצר וחשוב מאוד:

אור, בן 19, היה במסיבת אירוסין של אחותו, ליאור, לבן זוגה דני. במהלך האירוע, לאחר מספר שעות של חגיגות, ישבו המוזמנים סביב הרחבה, ואור ניסה לזרוק על דני בוטן, בצחוק, כמהלך של הומור.

לצערו של אור, הבוטן פגע בטעות בניסים, ואור שהבחין ישר בטעות, סימן לניסים שזה היה הוא, תוך שהוא מנופף עם היד לאות התנצלות. ניסים ניגש לאור, בכעס, ולפני שאור הספיק להגיב, ניסים חבט בפניו של אור באמצעות מכת אגרוף.

כתוצאה ממעשיו של ניסים נגרמו לאור 2 שברים בלסת. אור פונה לבית חולים, ואושפז מספר ימים.

ליאור, אחותו של אור, הגישה בשמו של אור תלונה במשטרה. התלונה כללה צילומים של החשוד, עדויות של בני המשפחה וחלק מהנוכחים באירוע, וצילומים של מקום האירוע. בנוסף, כאשר השתפר מצבו של אור, המשטרה אף גבתה ממנו עדות.

לאחר מספר חודשים, קיבל אור מכתב המודיע לו כי הוחלט לסגור תיק החקירה נגד ניסים.

אור שחש מאוכזב, פנה למשרדנו במטרה להבין מדוע התיק נסגר. המשרד פנה ליחידה החוקרת, בבקשה לבחון את תיק החקירה לצורך הגשת ערר על ההחלטה.

לאחר שהתקבלו החומרים במשרדנו, עלה כי התיק נגד ניסים כלל לא מעט ראיות, ולא ברור מדוע התיק נסגר מלכתחילה, ולכן הוחלט להגיש ערר על ההחלטה על סגירת התיק.

לא מזמן התקבלה החלטה מהיחידה החוקרת לפיה הערר התקבל ותיק החקירה נפתח מחדש.

ובהמשך יוגש כתב אישום נגד ניסים.ה

 

למה תיק החקירה במשטרה נסגר?

לפעמים, כמו במקרה של אור, התשובה אינה ברורה, ויכול להיות שהתיק נפל בין הכיסאות.

כן, כן, לצערנו גם זה קורה. המשטרה עמוסה לעייפה מכמויות התלונות ותיקי החקירה בהם היא מטפלת, ולפעמים על אף העבודה הרבה שהוקדשה לתיק מצד היחידה החוקרת, התיק נסגר בשל כשל פנימי.

אז מה עליכם לעשות אם הגשתם תלונה והתיק נסגר?

אנו נתקלים בהמון מקרים בהם, ובצדק, המתלונן שקיבל הודעה על סגירת תיק, לוקח את ההחלטה באופן אישי.

אז ראשית, לא לקחת את ההחלטה באופן אישי. חשוב להבין כי מדובר במערכת סבוכה, מסורבלת, ומורכבת. אלו הם רשויות המדינה. זכרו כי אותם מקרים בסופו של דבר נבחנים ע”י בני אדם רגילים, ומקבלים החלטות בנוגע לעשרות תיקים ביום.

שנית, מיום קבלת המכתב על סגירת התיק, עומדים לרשותכם 60 יום לצורך הגשת ערר מפורט. תוכלו לפנות לגורם שסגר את התיק לצורך הגשת ערר, בפניה מסודרת בכתב.

מדוע מומלץ להיעזר בשירותיו של עורך דין לצורך הגשת ערר על סגירת תיק במשטרה או בפרקליטות?

קיימות לא מעט סיבות לשכור את שירותיו של עורך דין לצורך הגשת ערר על סגירת תיק מתלונן.

ראשית, כאשר מתקבל תיק החקירה, סביר להניח שעורך דין שבקיא בתחום, ידע לקרוא את הראיות בתיק, להבין מה חסר, להבין אילו מחדלים יש בתיק, וכיצד אפשר לקדם את התיק לצורך פתיחת החקירה מחדש.

שנית, לרוב, פניות שנעשות על ידי עורכי דין מטופלות יותר מהר, ומקבלות יחס הולם יותר. זכרו, אינכם עורכי דין, ולכן כאשר אתם תקראו את תיק החקירה שיתקבל, סביר להניח, שלא תדעו לנתח את התיק משפטית כפי שעורך דין ידע.

מה הן סדר הפעולות שעל הרשויות לעשות שהוחלט לסגור תיק חקירה?

ברגע שהוחלט לסגור תיק חקירה, ולהימנע מהגשת כתב אישום בעניינו של הפוגע, על גוף החוקר להודיע למתלונן בפניה בכתב על ההחלטה על סגירת התיק.

מיום קבלת המכתב, יש למתלונן 60 יום להגיש ערר על ההחלטה לסגור את התיק ולא להגיש כתב אישום.

מה עליכם לעשות אם עברו 60 יום מאז שקיבלתם את ההחלטה על סגירת התיק?

על אף האמור בסעיף 65 לחוק סדר הדין הפלילי, לפיו המועד לצורך הגשת ערר על סגירת תיק חקירה הינו 60 ימים, נקבע בנוסף כי בעל סמכות רשאי להאריך את מועד הגשת הערר. ולכן, אם חלפו 60 יום תוכלו לפעול בדרכים הבאות:

  1. להגיש בקשה להארכת מועד להגשת הערר אל הגורם שקיבל את ההחלטה על סגירת התיק. תוכלו לצרף לבקשה את הערר עצמו.
  2. להגיש בקשה למשרד המשפטים – מחלקת עררים בפרקליטות המדינה באופן מקוון. בבקשה תפרטו מה הסיבה לבקשה להארכת מועד, ואת ההחלטה תצרפו לערר שתגישו.

למי מגישים את הערר על סגירת תיק?

יש לבחון מי הגורם אשר קיבל את ההחלטה על סגירת התיק. כדי לדעת לאיזה גורם נערער, הואיל ובאמצעותו של הגורם שקיבל את ההחלטה – נגיש את הערר לגורם שמוסמך לדון בו.

מי הם אותם גורמים?

כאמור בסעיף 64(א) לחוק סדר הדין הפלילי – “על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, משום שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמידה לדין, לפי העניין, שלא נמצאו ראיות מספיקות או שנקבע שאין אשמה, רשאי המתלונן לערור כלהלן:

  1. על החלטה שניתנה על ידי גוף חוקר או תובע כאמור בסעיף 12(א)(1)(ב) או (2) – לפני פרקליט מחוז, פרקליט מפרקליטות המדינה שמונה למנהל תחום עררים או פרקליט מפרקליטות המדינה, בדרגה שאינה פחותה מסגן בכיר א’ לפרקליט המדינה, שפרקליט המדינה הסמיכו לכך;
  2. על החלטה שניתנה על ידי פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין בשל העדר ראיות מספיקות או חוסר אשמה, למעט החלטה בערר לפי פסקה (1) – לפני פרקליט המדינה;
  3. על החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או משנהו, שלא להעמיד לדין, למעט החלטה בערר לפי פסקה (2), וכן על החלטה של פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין משום שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, למעט החלטה בערר לפי פסקה (1) – לפני היועץ המשפטי לממשלה.”

 3 סיבות עיקריות לסגירת תיק חקירה

  1. חוסר אשמה – אין צורך להרחיב, חוסר אשמה זה אומר שתיק בעניינו של החשוד נסגר כי לא נמצא שהחשוד אשם, ולכן גם לא יראו את הסיבה על סגירת התיק ברישומי המשטרה.
  2. חוסר ראיות – מרבית התיקים שנסגרים, נסגרים בעילה של “חוסר ראיות” – הכוונה היא שאין מספיק ראיות כדי להעמיד את החשוד לדין, אך אם היו, כנראה שהיה מוגש בעניינו כתב אישום.

לעניין זה כדי לדעת – בעיקר בתיקי מין או בתיקים של אלימות במשפחה, שעה שמוגשת תלונה במשטרה, כמעט ואין אפשרות לסגור את התיק בעילה אחרת שאינה עילה של “חוסר ראיות”.

ולמה? כי  הפרקליטות לא יסגרו את התיק נגד החשוד בעילה של “חוסר אשמה” , שהרי במקרה כזה היו נאלצים לחקור את המתלונן/ת על תלונת שווא ומסירת ידיעה כוזבת. הרשויות תמיד יעשו שימוש בעילה של “חוסר ראיות” בבואם לסגור תיק חקירה כאשר מדובר על תלונות בעבירות מסוג מין או אלימות במשפחה.

  1. נסיבות העניין בכללותן אינן מצדיקות העמדה לדין/חקריה או מה שנקרא בעבר “חוסר עניין לציבור” – עד שנת 2018 נקראה עילת הסגירה “חוסר עניין לציבור”. מה שמבדר זה שעד שנת 2017, אז הונחה על שולחן הכנסת הצעת החוק לשינוי שם עילת הסגירה, לא הבינו שיש משהו לא תקין במונח “חוסר עניין לציבור”.

בדברי ההסבר להצעת החוק, הובהר כי “המונח “חוסר עניין לציבור” מתפרש כאילו הפגיעה אינה מעניינת את הציבור וגורם לא אחת לעוגמת נפש לנפגעי העבירה” ולכן, בשעה טובה הוצע לשנות את המונח העגום, למונח הולם יותר, וכך נוצרה עילת הסגירה “נסיבות העניין אינן מתאימות לנקיטת הליכים פליליים”.

יובהר, כי אין בתיקון כוונה לשנות את מהות העילה של “היעדר עניין לציבור”, אלא לשנות את כינויה בלבד.

ערעור על סגירת תיק חקירה – בשורה התחתונה

אל תתבלבלו עם בקשה ל”שינוי עילת סגירה” בקשה זו, היא בקשה שיכול להגיש החשוד, כאשר סגרו לו את התיק בעילה שאינה “חוסר אשמה” להרחבה בנושא קרא מאמר “מחיקת רישום פלילי”

הגשתם תלונה וקיבלתם הודעה שהוחלט שלא להמשיך לחקור או להעמיד לדין את החשוד, אתם לא לבד!

עורכת דין הדס עדי בעלת ניסיון רב בהגשת ערר מתלונן/ת על סגירת תיק חקירה.

לייעוץ והכוונה בנושא פנו עוד היום – 054-7830110.

ערר על סגירת תיק לדוגמא

צירפנו לכם גם תצלום של ערר לדוגמא שהתקבל בבית המשפט (ממשרד עורכי דין הדס עדי)

ערר לסגירת תיק לדוגמא

תשובות לכל השאלות על ערר על סגירת תיק

עורך דין הדס עדי עושה לכם סדר עם תשובות לכל השאלות הנפוצות ששווה לכם לדעת:

יכולות להיות לא מעט סיבות לסגירת תיק חקירה, לפעמים התיק סתם "נפל בין הכסאות". לא תמיד תקבלו תשובה מפורטת מדוע תיק החקירה בעניינכם נסגר, אם בכלל תקבלו תשובה, אך קיימים לא מעט מקרים בהם המשטרה סוגרת את תיק החקירה, מבלי לשים לב לפרטים, או בשל שגגה. בין אם קיבלתם הודעה מהמשטרה ובין אם לא, תוכלו לפנות לעורך דין שיוכל לסייע לכם בבדיקת סטטוס התלונה, ובעת הצורך גם הגשת ערר על ההחלטה לסגור את התיק בעניינכם.  

מיום קבלת המכתב על סגירת התיק, עומדים לרשותכם 60 יום לצורך הגשת ערר מפורט. תוכלו לפנות לגורם שסגר את התיק לצורך הגשת ערר, בפניה מסודרת בכתב. מומלץ להיעזר בהגשת הבקשה בעורך דין שמבין בתחום על מנת להגדיל את סיכויי קבלתה.

לעורך דין פלילי. כאשר מתקבל תיק החקירה, סביר להניח שעורך דין שבקיא בתחום, ידע לקרוא את הראיות בתיק, להבין מה חסר, להבין אילו מחדלים יש בתיק, וכיצד אפשר לקדם את התיק לצורך פתיחת החקירה מחדש.

יש לזכור – כי לרוב, פניות שנעשות על ידי עורכי דין מטופלות מהר יותר, ומקבלות יחס הולם יותר.

אינכם עורכי דין, ולכן כאשר אתם תקראו את תיק החקירה שיתקבל, סביר להניח, שלא תדעו לרשום בשפה משפטית או לנתח את התיק כפי שעורך דין ידע.

תוכלו לפנות ליחידה החוקרת בה הוגשה התלונה ולברר מה עלה בגורלה, או להיכנס למערכת מנ"ע עם קוד וסיסמה אותם קיבלתם בטופס הגשת התלונה ולבדוק זאת בדרך מקוונת.

מהי מערכת מנ"ע – מערכת מקוונת אשר מספקת מידע לנפגעי עבירה פלילית.

כאשר מוגשת תלונה במשטרה או נפתח תיק חקירה, מקבל נפגע העבירה שם משתמש וסיסמה למערכת מנ"ע. הנפגעים יכולים להיכנס למערכת הממוחשבת וכך להתעדכן מה עלה בגורלו של התיק/תלונה שהוגשה, מידע לגבי החשוד או הנאשם (לפי חומרת העבירה), ועל זכויותיהם.

ברגע שהוחלט לסגור תיק חקירה, ולהימנע מהגשת כתב אישום בעניינו של הפוגע, על גוף החוקר להודיע למתלונן בפניה בכתב על ההחלטה על סגירת התיק. מיום קבלת המכתב, יש למתלונן 60 יום להגיש ערר על ההחלטה לסגור את התיק ולא להגיש כתב אישום. סביר להניח שגם אם חלפו 60 ימים, עם הסבר סביר – יקבלו את בקשתכם.

בסעיף 65 לחוק סדר הדין הפלילי, נקבע כי בעל סמכות רשאי להאריך את מועד הגשת הערר. ולכן, אם חלפו 60 יום תוכלו לפעול בדרכים הבאות:

א.     להגיש בקשה למשרד המשפטים - מחלקת עררים בפרקליטות המדינה באופן מקוון. בבקשה תפרטו מה הסיבה לבקשה להארכת מועד, ואת ההחלטה תצרפו לערר שתגישו.

ב.     להגיש בקשה להארכת מועד להגשת הערר אל הגורם שקיבל את ההחלטה על סגירת התיק. תוכלו לצרף לבקשה את הערר עצמו.

יש לבחון מי הגורם אשר קיבל את ההחלטה על סגירת התיק. כדי לדעת לאיזה גורם נערער, הואיל ובאמצעותו של הגורם שקיבל את ההחלטה - נגיש את הערר לגורם שמוסמך לדון בו.

סעיף 64(א) לחוק סדר הדין הפלילי – מפרט את אותם גורמים אליהם יוגש הערר.

קיימות 3 עילות לסגירת תיק חקירה:

  1. חוסר אשמה– אין צורך להרחיב, חוסר אשמה זה אומר שתיק בעניינו של החשוד נסגר כי לא נמצא שהחשוד אשם, ולכן גם לא יראו את הסיבה על סגירת התיק ברישומי המשטרה.
  2. חוסר ראיות– מרבית התיקים שנסגרים, נסגרים בעילה של "חוסר ראיות" – הכוונה היא שאין מספיק ראיות כדי להעמיד את החשוד לדין, אך אם היו, כנראה שהיה מוגש בעניינו כתב אישום.

לעניין זה כדי לדעת – בעיקר בתיקי מין או בתיקים של אלימות במשפחה, שעה שמוגשת תלונה במשטרה, כמעט ואין אפשרות לסגור את התיק בעילה אחרת שאינה עילה של "חוסר ראיות".

ולמה? כי  הפרקליטות לא יסגרו את התיק נגד החשוד בעילה של "חוסר אשמה" , שהרי במקרה כזה היו נאלצים לחקור את המתלונן/ת על תלונת שווא ומסירת ידיעה כוזבת. הרשויות תמיד יעשו שימוש בעילה של "חוסר ראיות" בבואם לסגור תיק חקירה כאשר מדובר על תלונות בעבירות מסוג מין או אלימות במשפחה. 

  1. נסיבות העניין בכללותן אינן מצדיקות העמדה לדין/חקריה או מה שנקרא בעבר "חוסר עניין לציבור"– עד שנת 2018 נקראה עילת הסגירה "חוסר עניין לציבור". מה שמבדר זה שעד שנת 2017, אז הונחה על שולחן הכנסת הצעת החוק לשינוי שם עילת הסגירה, לא הבינו שיש משהו לא תקין במונח "חוסר עניין לציבור".

בדברי ההסבר להצעת החוק, הובהר כי "המונח "חוסר עניין לציבור" מתפרש כאילו הפגיעה אינה מעניינת את הציבור וגורם לא אחת לעוגמת נפש לנפגעי העבירה" ולכן, בשעה טובה הוצע לשנות את המונח העגום, למונח הולם יותר, וכך נוצרה עילת הסגירה "נסיבות העניין אינן מתאימות לנקיטת הליכים פליליים".

יובהר, כי אין בתיקון כוונה לשנות את מהות העילה של "היעדר עניין לציבור", אלא לשנות את כינויה בלבד.

אל תתבלבלו עם בקשה ל"שינוי עילת סגירה" בקשה זו, היא בקשה שיכול להגיש החשוד, כאשר סגרו לו את התיק בעילה שאינה "חוסר אשמה" 

 

4.7/5 - 8 הצבעות
× איך אפשר לעזור לכם?