חופשה מיוחדת ויציאה חריגה מהכלא: לוויה, חתונה וביקור חולה

מהי חופשה מיוחדת

חופשה מיוחדת, המכונה לעיתים גם "יציאה חריגה" או "הוצאה באבטחה", מהווה מנגנון המאפשר לאסירים לצאת מתחומי בית הסוהר לאירועים מוגדרים תחת פיקוח הדוק של שירות בתי הסוהר (שב"ס). בשונה מחופשה רגילה, הניתנת לאסירים העומדים בקריטריונים מסוימים על פי חוק השחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-2001, ותקנותיו, חופשה מיוחדת אינה חלק ממסלול שיקום רגיל ואינה מותנית ברובד חופשה. היא מיועדת למקרים חריגים וקשים, בהם נסיבות אישיות או משפחתיות מצדיקות חריגה מעקרון המאסר בפועל והגבלת חירות האסיר. הוצאות אלו מעוגנות בפקודות נציבות שב"ס, ונועדו לאזן בין צרכי האסיר לבין שיקולי ביטחון הציבור, שמירה על הסדר הציבורי ומניעת בריחה.

האירועים המצדיקים יציאה חריגה כוללים לרוב מצבי חירום, כגון פטירת קרוב משפחה מדרגה ראשונה או מחלה קשה, וכן אירועים משפחתיים בעלי חשיבות עליונה, כגון חתונה של קרוב משפחה מדרגה ראשונה. ההחלטה על מתן חופשה מיוחדת נתונה לשיקול דעת שב"ס ומושפעת ממגוון רחב של גורמים, ובהם מסוכנות האסיר, עברו הפלילי, חומרת העבירה, התנהגותו בכלא, הסכנה לבריחה, וכן המשאבים הנדרשים לאבטחתו מחוץ לכותלי בית הסוהר. יש להגיש בקשה מפורטת ומנומקת, נתמכת בתיעוד מתאים, והיא תיבחן לגופה על ידי הגורמים המוסמכים בשב"ס.

מתי בוחנים הוצאה באבטחה

בחינת הוצאה באבטחה מתבצעת במקרים חריגים ומוגדרים, בעיקר אלה המצוינים בפקודות נציבות שב"ס (פקנ"צ 04.09.00). המקרים העיקריים בהם נשקלת הוצאה באבטחה הם אירועים משפחתיים דרמטיים, כגון הלוויה או שבעה של קרוב משפחה מדרגה ראשונה, נישואים של האסיר או של קרוב משפחה מדרגה ראשונה (בן זוג, ילד, הורים, אחים), או ביקור אצל קרוב משפחה מדרגה ראשונה הנמצא במצב קריטי או סופני. הבקשה מתייחסת לא רק לצורך האישי של האסיר, אלא גם לחשיבות המשפחתית והחברתית של נוכחותו באירוע, תוך שמירה על כבוד המת או על קשרי משפחה חיוניים. אין מדובר בזכות מוקנית, אלא בהטבה הנתונה לשיקול דעת רחב של שב"ס.

התהליך כרוך בהגשת בקשה מנומקת מראש, המפרטת את נסיבות האירוע, המיקום המבוקש ומשך הזמן הנדרש. שב"ס בוחן את הבקשה לאור עקרונות הכבידה הביטחונית, מסוכנות האסיר, עברו הפלילי, סוג העבירה בגינה הוא מרצה מאסר, התנהגותו בבית הסוהר, וקיומה של תשתית אבטחתית מתאימה. כמו כן, נשקלים משך תקופת המאסר שנותרה, סיכויי בריחה ותגובת הציבור. ההחלטה הסופית, בין אם לאשר את הבקשה, לדחותה, או לאשרה בתנאים מגבילים (כמו סוג הרכב, מספר מלווים, אזיקים, מיקום ספציפי וכיוצא בזאת), נתונה למפקד היחידה או לגורמים בכירים יותר, בהתאם לנהלים הפנימיים.

אירועים רפואיים ופטירת קרוב

במקרים של אירועים רפואיים קריטיים ופטירת קרוב משפחה, עשויה להיבחן יציאה חריגה מהכלא באבטחה. פטירת קרוב משפחה מדרגה ראשונה (הורים, ילדים, בן/בת זוג, אחים) היא אחד המקרים העיקריים שבגינם מאושרות יציאות מסוג זה. האסיר רשאי לבקש לצאת להלוויה, וכן לעיתים אף לביקור בבית האבלים ("שבעה"), לזמן קצוב ותחת אבטחה כבדה. שב"ס מכיר בחשיבות הטקסית, הדתית והמשפחתית של נוכחות האסיר בנסיבות אלו, תוך שמירה על כבוד המת ומתן אפשרות לאסיר להיפרד מקרובו. הביקור יוגבל לרוב לשעות היום ולזמן קצר, ויכלול תנאים מחמירים.

גם במקרים של מחלה קשה או מצב רפואי אנוש של קרוב משפחה מדרגה ראשונה, ייתכן שיתאפשר ביקור. הדבר נתון לשיקול דעת שב"ס ותלוי בחומרת המצב, בחוות הדעת הרפואית, ובמידת הדחיפות. לרוב, מדובר במקרים בהם קרוב המשפחה נמצא על ערש דווי, והביקור בא במטרה לאפשר פרידה אחרונה. יש להציג אישורים רפואיים מפורטים המוכיחים את חומרת המצב ואת הצורך הדחוף בביקור. בכל המקרים הללו, ההחלטה כפופה לאותם שיקולי ביטחון ומסוכנות כמו בכל יציאה באבטחה, ומותנית בקיומם של משאבים אנושיים ולוגיסטיים לאבטחת האסיר מחוץ לכותלי בית הסוהר.

חתונה ואירועים משפחתיים

אסירים המרצים עונש מאסר רשאים להגיש בקשה ליציאה חריגה באבטחה לרגל חתונה – הן חתונתם שלהם והן חתונתם של קרובי משפחה מדרגה ראשונה (ילדים, הורים, אחים). שב"ס מכיר בחשיבותם של אירועים אלה לתא המשפחתי ולרווחת האסיר, ומאפשר, במקרים המתאימים, נוכחות קצרה ומאובטחת. היציאה תוגבל לרוב לשעות האירוע עצמו, במקום מוגדר מראש, ותחת פיקוח צמוד וחסוי ככל הניתן. יש להגיש את הבקשה זמן רב מראש, בצירוף כל המסמכים הרלוונטיים כמו הזמנה לחתונה, אישור מרבנות, ותעודות לידה המעידות על הקרבה המשפחתית.

קיימים גם מקרים חריגים בהם נשקלת יציאה לאירועים משפחתיים אחרים בעלי חשיבות עליונה, אם כי אלו נדירים יותר ומצריכים נסיבות מיוחדות במיוחד. למשל, ברית מילה של בן או נכד, או בר מצווה/בת מצווה, עשויים לעיתים, ורק במקרים חריגים ביותר ובהתאם לשיקול דעת קפדני, להצדיק יציאה. בכל מקרה, יישקלו מכלול הפרמטרים הביטחוניים והאישיים, תוך התחשבות בזמן שנותר לאסיר לרצות את עונשו, חומרת העבירה, התנהגותו בבית הסוהר, וסיכון בריחה או שיבוש הליכים. האבטחה תהיה הדוקה ולרוב תכלול ליווי של מספר סוהרים, אמצעי כבילה וציוד מתאים, וההשתתפות באירוע עצמו תהיה מוגבלת ומפוקחת.

אילו אסמכתאות לצרף

לצורך הגשת בקשה לחופשה מיוחדת או יציאה חריגה מהכלא, יש לצרף מגוון אסמכתאות ברורות, עדכניות ומהימנות, המאששות את עצם קיומו של האירוע ואת הקרבה המשפחתית. טפסים אלו חיוניים לבחינה מעמיקה של הבקשה על ידי שב"ס ולמניעת ניסיונות הטעיה או שיבוש. עבור לוויה, יש לצרף תעודת פטירה, הודעה על מועד ההלוויה וקיום השבעה, וכן תעודות המעידות על הקרבה המשפחתית מדרגה ראשונה (לדוגמה, תעודת לידה של האסיר או של הנפטר). במקרים של ביקור חולה, יש להגיש אישור רפואי מקיף וחם מרופא מומחה בבית חולים או במוסד רפואי, המפרט את מצבו האנוש של החולה, את מידת הדחיפות של הביקור ואת הערכה לגבי מצבו.

עבור חתונה, יש לצרף הזמנה רשמית לאירוע, אישור רבנות או עירייה על מועד החתונה והזוג המתחתן, וכן תעודות המוכיחות את הקרבה המשפחתית מדרגה ראשונה (לדוגמה, תעודת לידה של האסיר ושל בנו/בתו המתחתנים). במקרים של אירועים אחרים, יש לצרף כל מסמך רשמי המעיד על עצם קיומו של האירוע ועל הקשר המשפחתי הרלוונטי. מומלץ לצרף גם מכתב מנומק מטעם המשפחה המסביר את החשיבות של נוכחות האסיר באירוע. הגשה של מסמכים חסרים או לא מאומתים עלולה לעכב את הטיפול בבקשה או להוביל לדחייתה, ולכן יש להקפיד על שלמות ומקצועיות יתרה בהכנת התיעוד.

מי מוסמך להחליט

הסמכות לקבל החלטה בנוגע לבקשות לחופשה מיוחדת או יציאה חריגה מהכלא באבטחה נתונה בידי גורמים מוסמכים בשירות בתי הסוהר, בהתאם לדרגות האישור המפורטות בפקודות נציבות שב"ס (פקנ"צ 04.09.00). ככל שהיציאה מורכבת יותר, משך הזמן הנדרש ארוך יותר, או מסוכנות האסיר גבוהה יותר, כך עולה דרגת הגורם המוסמך לאשר את הבקשה. באופן כללי, החלטות בנוגע ליציאה להלוויה או לביקור חולה קריטי מצויות בסמכות מפקד בית הסוהר, אך במקרים מסוימים, ייתכן שתידרש הסכמת ראש אגף האסיר או גורמים בכירים יותר בלשכת הנציב.

ההחלטה מתקבלת לאחר איסוף מידע מקיף מכלל הגורמים הרלוונטיים: אגף המודיעין, גורמי ביטחון, גורמי חינוך וטיפול, גורמי שב"ס המכירים את האסיר והתנהלותו, וכן פסיכולוגים או עובדים סוציאליים במידת הצורך. כל הגורמים הללו מוסרים את חוות דעתם לגורם המאשר. במקרים של אסירים מסוכנים במיוחד, אסירי עולם, או אסירים המרצים עונש על עבירות ביטחון חמורות, הסמכות לעיתים מטפסת עד לראש אגף המבצעים ולנציב שב"ס עצמו, עם התייעצות הכרחית עם גורמי ביטחון ומודיעין נוספים מחוץ לשב"ס. יש לזכור כי ההחלטות הללו כפופות גם לביקורת שיפוטית על ידי בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, במסגרת עתירת אסיר, ככל שהאסיר סבור כי ההחלטה אינה סבירה או שפגעה בזכויותיו שלא כדין.

שיקולי ביטחון ומשאבים

ההחלטה על מתן חופשה מיוחדת או יציאה חריגה מהכלא מושפעת באופן מהותי משיקולי ביטחון ומזמינות משאבים. שב"ס נדרש לאזן בין זכויות האסיר לבין הגנה על שלום הציבור ומניעת סיכונים. שיקולי הביטחון כוללים, בין היתר, את חומרת העבירה בגינה מרצה האסיר את עונשו, עברו הפלילי, חומרת המסוכנות הנשקפת ממנו (לבריחה, לביצוע עבירות נוספות, או לשיבוש הליכי משפט), קיומו של מידע מודיעיני רלוונטי, מידת הסתגלותו של האסיר למסגרת הכלא, וקיומן של התנגדויות גורמי משטרה או פרקליטות. במקרה של אסירים המרצים עונש בגין עבירות ביטחון, השיקולים הביטחוניים הופכים להיות מכריעים אף יותר, ודורשים לעיתים קבלת אישורים מגורמי ביטחון חיצוניים.

בנוסף לשיקולים הביטחוניים, נלקחים בחשבון גם שיקולי משאבים. הוצאה של אסיר באבטחה דורשת הקצאת כוח אדם ניכר (צוות ליווי של סוהרים מיומנים), כלי רכב ממוגנים, וציוד מתאים. עלות האבטחה גבוהה, וזמינות הכוח האדם משתנה בין בתי הסוהר השונים ותלויה בעומסים ובמשימות דחופות אחרות של שב"ס. לעיתים, מחסור במשאבים אלו עלול להוביל לדחיית בקשה או לאישורה בתנאים מגבילים יותר. שב"ס נדרש להבטיח אבטחה מרבית, למנוע מגע עם גורמים עוינים מחוץ לכלא ולשמור על מראה מכובד והולם לאירוע, תוך דאגה לשלומם וביטחונם של הסוהרים והציבור. כל אלו מהווים חלק בלתי נפרד מתהליך קבלת ההחלטות.

חלופות: ביקור מורחב או היוועדות חזותית

במקרים בהם בקשה ליציאה חריגה נדחית בשל שיקולי ביטחון, מסוכנות או חוסר במשאבים, שב"ס עשוי להציע חלופות שונות, שמטרתן לאפשר לאסיר קשר עם האירוע המשפחתי או הקרובים, גם אם מוגבל יותר. אחת החלופות המרכזיות היא "ביקור מורחב" בתוך תחומי בית הסוהר. ביקור זה מאפשר למספר רב יותר של בני משפחה לבקר את האסיר בו-זמנית, לפרק זמן ארוך יותר מהביקור הרגיל. ייתכן אף שתתאפשר הכנסת כיבוד קל או סממנים חגיגיים, בתיאום מראש ובהתאם לנהלי שב"ס, כדי להקנות לביקור אופי אירועי קל, ככל הניתן בנסיבות המאסר. ביקור מורחב יכול להתקיים באגף ביקורים או במתקן ייעודי אחר בתוך הכלא.

חלופה נוספת שהתפתחה בשנים האחרונות, במיוחד לאור המגבלות שהוטלו בתקופת מגפת הקורונה, היא "היוועדות חזותית" (שיחות וידאו) עם הקרובים. היוועדות זו מאפשרת לאסיר לראות את הקרובים ולשוחח איתם באמצעות מסך, ובכך להשתתף באופן וירטואלי באירוע – בין אם מדובר בלוויה, שבעה, חתונה או ביקור חולה. היוועדות חזותית מתבצעת תחת פיקוח ובאמצעות ציוד מיוחד, ומהווה פתרון טוב במיוחד כאשר הקרובים מתגוררים במרחק רב, כאשר מצבם הבריאותי אינו מאפשר ביקור פיזי, או כאשר נמנעת הוצאה פיזית של האסיר. אמנם חלופות אלו אינן מהוות תחליף מלא לנוכחות פיזית, אך הן מאפשרות שמירה על קשר משפחתי חשוב ומונעות ניתוק מוחלט.

סירוב והליך משפטי

כאשר בקשה לחופשה מיוחדת או יציאה חריגה נדחית על ידי שירות בתי הסוהר, האסיר רשאי לערור על ההחלטה. הליך הערעור הראשוני מתבצע בפני גורם בכיר יותר בתוך שב"ס, לרוב ראש אגף האסיר או נציב שב"ס, בהתאם לדרג הגורם שקיבל את ההחלטה הראשונית. אם גם הערעור הפנימי נדחה, דרך המלך העומדת בפני האסיר היא הגשת "עתירת אסיר" לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. עתירת אסיר, המעוגנת בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000, מאפשרת לאסיר לטעון כי ההחלטה של שב"ס פגעה בזכויותיו, ניתנה בחוסר סמכות, בחוסר תום לב, בשיקול דעת מוטעה, בחוסר סבירות קיצוני או בניגוד לדין.

בית המשפט המחוזי, בדונו בעתירה, בוחן את סבירות ההחלטה של שב"ס ואת האיזון שערך בין זכויות האסיר לבין שיקולי הביטחון, הסדר והמשאבים. בית המשפט אינו נוהג להתערב יתר על המידה בשיקול הדעת המקצועי של שב"ס, שכן הוא רואה בשב"ס כגוף המומחה לתחום, אך הוא ידון בשאלה האם שב"ס פעל בגבולות הסבירות המנהלית והמשפטית. ההליך המשפטי כולל הגשת עתירה בכתב, תגובה מצד שב"ס, ובדרך כלל התקיים דיון בפני שופט. במקרים דחופים, כגון הלוויה, ניתן לבקש דיון דחוף או צו ביניים. ייצוג על ידי עורך דין המתמחה בתחום האסירים ועתירות מינהליות הוא קריטי להצלחת ההליך, שכן מדובר בהליך מורכב הדורש בקיאות בדין ובפסיקה.