חתונה בכלא: התנאים, ההליך והאישורים הנדרשים

חתונה בכלא: התנאים, ההליך והאישורים הנדרשים

הזכות לנישואין הינה זכות יסוד המעוגנת במשפט הישראלי ובאמנות בינלאומיות, ואינה נשללת מעצם היות אדם במאסר. עם זאת, מימוש זכות זו בנסיבות של מעצר או מאסר כפוף להוראות ספציפיות ולמגבלות הנובעות מהיותו של האדם נתון למשמורת שירות בתי הסוהר (שב"ס) או גורם כליאה אחר. מדריך זה יפרט את התנאים, ההליכים והאישורים הנדרשים לצורך נישואין של אסיר, בין אם מחוץ לכותלי בית הסוהר במסגרת חופשה ובין אם בטקס המתקיים בתוך בית הסוהר, בהתאם לדרישות פקודות נציבות שב"ס והפסיקה הרלוונטית, תוך התייחסות למקרים מיוחדים. עו"ד הדס עדי מספקת ליווי משפטי מקצועי ודיסקרטי לאסירים ובני משפחותיהם למימוש זכויותיהם בנושא עדין זה.

חתונה מחוץ לכלא בזמן חופשה

אחד המסלולים לאישור נישואין של אסיר הוא עריכת הטקס מחוץ לכותלי בית הסוהר, במסגרת חופשה מיוחדת שתאושר למטרה זו. פקודת נציבות שב"ס מס' 04.03.00, העוסקת ביציאת אסירים לחופשה, קובעת קריטריונים ברורים לאישור חופשה מיוחדת מסוג זה. אישור חופשה לצורך חתונה יינתן רק לאסירים אשר עומדים בקריטריונים הכלליים ליציאה לחופשה, לרבות ריצוי חלק משמעותי מתקופת המאסר, התנהגות טובה בהיותם במאסר, והיעדר מידע מודיעיני המצביע על מסוכנות או חשש לפגיעה בביטחון הציבור או הימלטות. יש להדגיש כי מדובר בחופשה חריגה, ועל כן הדרישות מחמירות.

הבקשה לחופשת חתונה צריכה לכלול פירוט מדויק של מועד הטקס, המקום המיועד, רשימת המוזמנים המצומצמת, וכן התחייבות האסיר ובני משפחתו לעמוד בכל תנאי החופשה. ועדת שב"ס דנה בבקשה ושוקלת את מכלול הנסיבות, כולל הערכת מסוכנות, סיכוני בריחה, ושיקולים ביטחוניים. יש לזכור כי גם במקרה של אישור, שב"ס רשאי להצמיד תנאים מגבילים לחופשה, לרבות ליווי על ידי ליווי משטרתי או סוהרים, חובת דיווח, ואיסור על התקהלות בלתי מאושרת. במקרה של סירוב, עומדת לאסיר הזכות לערור בפני בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, באמצעות הגשת עתירת אסיר, כמתחייב מחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984.

מתי ניתן לבקש טקס בבית הסוהר

כאשר לא מתאפשרת עריכת טקס הנישואין מחוץ לכותלי בית הסוהר, בין אם בשל אי עמידה בקריטריונים לחופשה, סרובה של ועדת החופשות, או נסיבות אחרות, ניתן להגיש בקשה לעריכת טקס הנישואין בתוך בית הסוהר. אפשרות זו קבועה בפקודת נציבות שב"ס מס' 04.14.00 שעניינה "זכויות אסירים", ואשר מתייחסת, בין היתר, לנושא הנישואין בתוך בית הסוהר. פקודה זו קובעת כי אסירי דרגות מעצר ומאסר, ובמקרים מסוימים אף עצורים, זכאים לבקש עריכת טקס נישואין דתי או אזרחי בכותלי בית הסוהר, בהתאם למועד שיקבע ובהתאם למגבלות הביטחוניות והתפעוליות של המתקן.

הבקשה תוגש להנהלת בית הסוהר, אשר תיבחן אותה תוך התחשבות במכלול השיקולים. בין היתר, ייבחנו היבטים של ביטחון, סדרי כליאה, הקצאת משאבים וצורך במאמצי אבטחה מיוחדים. יש לזכור כי שב"ס מחויב לאפשר מימוש זכויות יסוד, אך רשאי להגביל אותן כאשר הדבר נדרש לשם שמירה על ביטחון הציבור, הסדר הציבורי או המשמעת בתוך בית הסוהר. עריכת טקס בבית הסוהר מהווה פתרון נפוץ במקרים בהם חופשת חתונה אינה מאושרת, ומאפשרת לאסיר לממש את זכותו לנישואין תוך שמירה על דרישות הביטחון.

תנאי משמורת וזהות האסיר

סוג המשמורת או המעמד של האסיר הנו גורם מכריע בקביעת הזכאות והתנאים לנישואין. אסירים פליליים, בין אם ברישיון (על-תנאי) ובין אם לאו, ואף עצורים, יכולים לבקש להתחתן. פקודות נציבות שב"ס מבחינות בין אסירים ועצורים, כאשר זכויות העצורים, מעצם היותם בחזקת חפים מפשע, רחבות יותר בחלק מההיבטים, אך מגבלות הביטחון עשויות להיות חמורות יותר במקרים מסוימים. עצורים, למשל, עשויים להיות מוגבלים יותר בתנועה מחוץ לבית הסוהר, וזאת בשל החשש מהשפעה על עדים או שיבוש הליכי משפט.

בנוסף, ישנה הבחנה בין אסירים רגילים לבין אסירים ביטחוניים. עניינם של אסירים ביטחוניים מורכב יותר, ונדון בסעיף נפרד מטה. לגבי יתר האסירים והעצורים, שב"ס בוחן את הבקשה בהתאם לרקע הפלילי, חומרת העבירות, ההתנהגות במאסר, וכל מידע אחר הרלוונטי להערכת מסוכנות. למשל, אסיר השפוט לעונש מאסר ממושך בגין עבירות חמורות, או אסיר אשר ביצע עבירות תוך כדי ובתקופת המאסר, עשוי להתקל בקשיים רבים יותר בקבלת אישור. יש להדגיש כי שב"ס אינו רשאי למנוע נישואין רק בשל חומרת העבירה, אלא רק אם קיימת סכנה קונקרטית ובולטת לסדר הציבורי או לביטחון המדינה, בהתאם לפסיקת בתי המשפט המנהליים.

פתיחת תיק נישואין

הצעד הראשון והקריטי לקראת נישואין, בין אם בכלא ובין אם מחוצה לו, הוא פתיחת תיק נישואין ברבנות הראשית לישראל (עבור יהודים) או ברשויות הדתיות המוסמכות אחרות (עבור בני דתות אחרות). לצורך פתיחת תיק זה נדרשת נוכחות שני בני הזוג. במקרה שאחד מבני הזוג הוא אסיר, נדרשת הגשת בקשה מיוחדת לשב"ס, על מנת לאפשר לאסיר לצאת, בליווי סוהרים, לפתיחת תיק הנישואין. בקשה זו תטופל בהתאם להוראות שב"ס המאפשרות יציאה מיוחדת לאסיר לטיפול בעניינים אישיים דחופים, תוך שקלול מכלול הגורמים הרלוונטיים.

לאחר אישור יציאתו לשם פתיחת התיק, ילווה האסיר על ידי ליווי מטעם שב"ס או המשטרה אל הרבנות או הרשות הדתית הרלוונטית. שם, יושם דגש על אימות זהות, בדיקת כשירות לנישואין (כגון אי מתן גט, איסור נישואין כהן וגרושה וכיוצא בזה) והגשת המסמכים הנדרשים. תהליך פתיחת תיק הנישואין מחייב לעיתים מספר מפגשים, ועל כן יש לקחת בחשבון את המורכבות הלוגיסטית ואת הצורך בתיאום מקיף עם הנהלת בית הסוהר. רק לאחר פתיחת תיק הנישואין וקבלת אישור מהרבנות/רשות הדתית, ניתן להמשיך בתכנון טקס הנישואין עצמו.

הגשת בקשה והצהרת האסיר

לאחר פתיחת תיק הנישואין או במקביל אליו, יגיש האסיר בקשה רשמית לעריכת טקס הנישואין להנהלת בית הסוהר. מומלץ לצרף לבקשה את כל המסמכים הרלוונטיים מפתיחת תיק הנישואין. הבקשה תכלול פירוט של רצונו להתחתן, המוסד איתו יינשא (רבנות/רשות דתית אחרת), ובמידת האפשר, תאריך מועדף ורשימת מוזמנים צפויה. כחלק מההליך, יידרש האסיר לחתום על טופס הצהרה, בו הוא מצהיר על רצונו החופשי להינשא ומאשר כי הוא מבין את משמעות הנישואין. הצהרת האסיר נועדה לוודא כי הנישואין נעשים מרצון חופשי וללא כפייה, וזאת בשל מעמדו המיוחד של האסיר הנתון למגבלות.

לאחר הגשת הבקשה והצהרת האסיר, תבדוק הנהלת בית הסוהר את הבקשה לאור עמידת האסיר בקריטריונים הנדרשים. הבדיקה כוללת הערכת מסוכנות, התנהגות אסיר, ציות לכללי המשמעת, מידע מודיעיני רלוונטי, והתאמה של הטקס למגבלות הביטחוניות והלוגיסטיות של בית הסוהר. כמו כן, ייבדק אם האסיר עומד בכל הדרישות הקבועות בפקודות שב"ס הרלוונטיות, ובין היתר, כי אין הליכים משפטיים תלויים ועומדים כנגדו אשר עשויים למנוע את הנישואין. במקרה של סירוב, תתקבל על כך הודעה בכתב עם נימוקים מפורטים, וניתן יהיה לערער עליה בפני הגורמים המוסמכים.

אסיר בעל מאפיינים ייחודיים או ביטחוני

עניינם של אסירים בעלי מאפיינים ייחודיים, ובמיוחד אסירים ביטחוניים, מורכב יותר ונתון לשיקולים ביטחוניים מחמירים יותר. פקודת נציבות שב"ס 04.14.00, העוסקת בזכויות אסירים, וכן פקודות נוספות העוסקות באסירים ביטחוניים, קובעות כי לצורך אישור נישואין לאסיר ביטחוני, נדרשת הערכת מסוכנות מקיפה של גורמי הביטחון והמודיעין הרלוונטיים. הערכה זו כוללת בחינה של חומרת העבירות, השתייכות לארגוני טרור, מידע מודיעיני עדכני, וכל חשש לפוטנציאל סיכון לביטחון המדינה או לציבור.

ההחלטה הסופית בעניין אישור נישואין לאסיר ביטחוני, בין אם בבית הסוהר ובין אם מחוצה לו, נתונה לאישור קצין אג"ם של מג"ד והממונה על ענייני אסירים ביטחוניים בשב"ס, ולעיתים אף לאישור דרגים בכירים יותר, לרבות ראש אגף כליאה והממונה על ביטחון השדה. במקרים של אסירים בעלי מאפיינים ייחודיים אחרים, כגון אסירים מרותקים או בעלי רקע פסיכיאטרי, הליך הבדיקה יכלול התייעצות עם גורמים מקצועיים רלוונטיים (כגון קצין בריאות נפש) על מנת לוודא את כשירותם להתחתן ולוודא כי אין מניעה רפואית או אחרת. הדגש הוא תמיד על איזון בין זכויות האסיר לבין צרכי הביטחון והסדר הציבורי, כאשר במקרה של אסיר ביטחוני, משקלם של שיקולי הביטחון גבוה יותר באופן משמעותי.

גורמים מאשרים

הליך אישור חתונה לאסיר כרוך במעורבות ובאישור של מספר גורמים בתוך ומחוץ לשב"ס, בהתאם למסלול שנבחר (חתונה בחופשה או בתוך בית הסוהר). הגורם הראשון והמרכזי הוא מפקד בית הסוהר, אשר מקבל את הבקשה הראשונית ומוציא המלצה. המלצה זו מועברת לבחינת גורמים נוספים בשב"ס:

• ועדת חופשות (במקרה של חתונה בחופשה): ועדה זו בוחנת את כשירות האסיר ליציאה לחופשה, בהתאם לפקודות הרלוונטיות, ונותנת את אישורה או דוחה את הבקשה.
• ראש ענף אסירים או קצין אג"ם: אלו גורמים בכירים בשב"ס הבוחנים את הבקשה מפרספקטיבה רחבה יותר, כולל שיקולים ביטחוניים, סדרי כליאה ועניינים תפעוליים.
• גורמי מודיעין וביטחון: במיוחד במקרים של אסירים ביטחוניים או אסירים בעלי רקע פלילי חמור, מעורבים גורמי מודיעין (כגון שב"כ עבור אסירים ביטחוניים ומודיעין שב"ס) בהערכת מסוכנות.
• הרבנות הראשית לישראל / רשויות דתיות אחרות: אלו מנפיקות את האישורים הדתיים הנדרשים לצורך עריכת הטקס, ועל כן טרם קבלת אישור שב"ס, יש להצטייד באישורן.

תהליך האישורים כרוך לעיתים בבירוקרטיה מורכבת, ובהתאם לחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-2001, ולפסיקה המנהלית, על כל הגורמים המאשרים להתחשב בזכויות האסיר מבלי להקל ראש בשיקולי הביטחון. במקרים של סרובה של הנהלת שב"ס, האסיר או בא כוחו רשאים להגיש עתירה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, המוסמך לבחון את סבירות ההחלטה והאם נפלו בה פגמים משפטיים.

כללי הטקס והמשתתפים

במקרה של אישור עריכת טקס נישואין בתוך בית הסוהר, יקבעו הנהלת המתקן בשיתוף האסיר ובני משפחתו את כללי הטקס, אשר יהיו כפופים למגבלות הביטחוניות והתפעוליות. הכללים יפרטו את מועד הטקס, מיקומו המדויק בתוך בית הסוהר (בדרך כלל באולם המבקרים או בחדר ייעודי), ואת משך הזמן שיוקצה לו. סוג הטקס יהיה תלוי בדתם של בני הזוג, וייערך על ידי הגורם הדתי המוסמך (רב, כומר, קאדי וכד') אשר יאושר מראש על ידי שב"ס. מספר המשתתפים בטקס יהיה מצומצם מאוד, ובדרך כלל יכלול את בני הזוג, עדים, בני משפחה מקרבה ראשונה בלבד, והגורם הדתי.

פקודות שב"ס קובעות הנחיות ברורות לגבי ביקורים בבתי סוהר, ואלו חלות גם על ביקור לצורך חתונה. כל המשתתפים יידרשו לעבור בדיקה ביטחונית וזיהוי קפדניים, ולהשאיר חפצים אישיים מסוימים מחוץ לשטח בית הסוהר. כמו כן, ייתכנו הגבלות על צילום ותיעוד במהלך הטקס. שב"ס יקצה צוות אבטחה לליווי ולהשגחה על הטקס, וזאת על מנת לוודא את שמירת הסדר והביטחון. למרות המגבלות, נעשים ניסיונות מצד שב"ס לאפשר טקס בכבוד וברגישות, תוך התחשבות במעמד המיוחד של האירוע ושל זכויות האסיר.

התייחדות לאחר הטקס

השאלה האם ניתנת האפשרות להתייחדות לאחר טקס הנישואין בבית הסוהר היא מורכבת ונתונה למדיניות שב"ס ולמקרים פרטניים. פקודת נציבות שב"ס מס' 04.09.00, העוסקת ב"התייחדות אסירים", קובעת את התנאים והקריטריונים לאישור התייחדות. זכות זו ניתנת בדרך כלל לאסירים השפוטים למאסר ממושך, לאחר ריצוי תקופה מסוימת ממאסרם, ובתנאי שהתנהגותם תקינה ואין כנגדם מידע מודיעיני שלילי. עם זאת, אין בפקודה הוראה מפורשת המחייבת לאפשר התייחדות מיד לאחר טקס הנישואין.

בפסיקות שונות של בתי המשפט, הוכרעה מעת לעת זכותם של אסירים להתייחדות כחלק מהזכות לחיי משפחה, גם אם אין מדובר בזכות מוחלטת. שב"ס בוחן כל בקשה להתייחדות לאחר חתונה לגופה, תוך התחשבות במעמד האסיר (פלילי/ביטחוני, דרגת מסוכנות), התנהגותו, תקופת המאסר שנותרה לו, וכן בשיקולים לוגיסטיים וביטחוניים. במקרים מסוימים, ייתכן שתאושר התייחדות במועד סמוך לאחר הטקס, אך לא ניתן להתחייב לכך מראש והדבר תלוי באישורים פרטניים. מומלץ להגיש בקשה פרטנית ומנומקת להתייחדות לאחר החתונה, ולצרף לה את כל האישורים הרלוונטיים.