ראיות פורנזיות פירוש

ראיות פורנזיות או בשמן הפשוט יותר – ראיות מדעיות, הן ראיות המשמשות כאמצעי לפענוח פשעים. ראיות פורנזיות נאספות בעיקר בשטח, על ידי המחלקה לזיהוי פלילי (מז”פ), והינן חלק בלתי נפרד מההליך הפלילי.

כידוע, לרשויות, ולרשות החוקרת בפרט, יש שלל אמצעים טכנולוגיים מתקדמים שבאמצעותם ניתן לקבוע את טיב הראיות שנאספו. 

ראיות פורנזיות כוללות מגוון רחב של דיסציפלינות מדעיות המיושמות בעיקר בהליך הפלילי, והן כוללות בדיקה וניתוח של ראיות פיזיות כמו – DNA, טביעות אצבע, כתמי ונתזי דם, בדיקות שיניים ונתונים דיגיטליים. המונח “פורנזי” עצמו נגזר מהמילה הלטינית “forensis, שפירושה – “פורום”, ומתייחסת למקום המזכיר באופיו בית משפט, בו שפטו אנשים ודנו במקרים. מהותיים

חשיבות משפטית של ראיות פורנזיות

ככלל, לראיות, במשפט הישראלי ניתן משקל משפטי ניכר, ולרוב הן משמשות גורם מכריע בקביעת אשמה או חפות. בתי המשפט מכירים באובייקטיביות ובמהימנות של הראיות הפורנזיות ובשיטות המדעיות המופעלות בבדיקות של אותן ראיות, ורואים בהן ככלי חשוב ולביסוס עובדות המקרה. ובלתי נפרד מההליך. 

ראיות פורנזיות במשפט הישראלי

• DNA 

פרופיל DNA הוא כלי רב עוצמה בחקירות במשפט הישראלי. הקוד הגנטי הייחודי של אדם יכול לקשר אותו לזירת פשע או לקורבן. בנוסף, ביכולתו להוות כראייה מכרעת במגוון מקרים הנעים מפשעים אלימים ועד סכסוכים המכריעים קשר גנטי.

• טביעות אצבע

טביעות אצבע נחשבות אינדיבידואליסטיות ביותר, וניתוחן הוא היבט בסיסי של חקירות פליליות במשפט הישראלי. התאמת טביעות אצבע שנמצאה בזירת פשע לאלו של חשוד יכולה ליצור קשר ישיר לפעילות הפלילית לכאורה.

• זיהוי פלילי דיגיטלי

בעידן שנשלט על ידי טכנולוגיה, ראיות דיגיטליות זוכות לחשיבות מוגברת. פשעי סייבר, פרצות מידע, וניתוח תקשורת אלקטרונית נופלים תחת התחום של זיהוי פלילי דיגיטלי במשפט הישראלי. אחזור, שימור, וניתוח של ראיות אלקטרוניות או דיגיטליות הוא חיוני במקרים של איומי סייבר, התנהגות בלתי הולמת ברשת או עבריינות בתחום הדיגיטל.

אמצעי הגנה משפטיים

כדי לשמור על שלמות הראיות במשפט הפלילי, והראיות הפורנזיות בפרט, החוק הישראלי מטיל תקנים ופרוטוקולים מחמירים לאיסופן, שימורן וניתוחן. עמידה בסטנדרטים אלו מבטיחה שראיות המוצגות בבית המשפט מהימנות ועומדות בבדיקה הנדרשת.

האם ראיות מדעיות משמעותן “סוף פסוק” לנאשם?

למרות משמעותן הרבה של הראיות המדעיות ככלי מכריע בבית המשפט, הן אינן חסינות. סניגור טוב ובעל נסיון, ידע להעמיד את הראיות מול אתגרים ויעורר מחלוקות ותהיות לגביהן. העלאת טענות וסוגיות כמו זיהום, פרשנות שגויה, ומתודולוגיות מדעיות מתפתחות, יכולות לעורר שאלות לגבי מהימנותן של הראיות והממצאים שנאספו. במערכת המשפט הישראלית, על בתי המשפט לשקול היטב את טיבן של הראיות, תוך התחשבות באתגרים הפוטנציאליים שמעלה הסניגור.